נדודי שינה.... - הריון ולידה

כןןן
אני בהתחלה לא הייתי ישנה בלילה כי הייתי אומרת לעצמי שהוא תכף קם גם ככה
את עדיין בהתחלה ולאט לאט תתחילו להכנס ליותר שגרה
השינות יהיו יותר קצרות
וכשיש סדר יום את תדעי מה צםוי ומתי ויהיה לך קל יותר
מזל טוב

גולי- מה עשית? אני לא מניקה ושוקלת לקחת רגיעון או איזה משהו טבעי אבל אני פוחדת שארדם חזק מדי. בעלי טוען שהוא לא מסוגל לקום בלילה. מה גם שעד שהוא קם אני כבר קמה שבע פעמים. אז הרבה פעמים אני פשוט מרחמת עליו ומוותרת לו.

קרן מותק!
קודם כל מזל טוב!

מה שאת עוברת זה לגמרי טבעי!
אנחנו כל כך מלאות ביטחון כלפי חוץ... אבל בעצם חוששות כל הזמן...

בגדול - הזמן יעשה את שלו.
את תלמדי להכיר את הקטנה מהר מאוד,
וכך גם תלמדי להכיר את הסימנים של הרעב, העייפות, הרצון לתשומת לב ועוד.

כרגע, כיוון שאינכן מכירות כ"כ טוב עדיין,
את חוששת שהיא צריכה משהו ואת לא נותנת לה,
או פוחדת לא לשמוע אותה.

אז תני לי לחדש לך:
את תמיד תשמעי את הילדה שלך!
זה בנוי בתוכנו - אי אפשר לשנות את זה.
והסיבה שבעלך ישן טוב,
היא אך ורק כי הוא יודע בוודאות שאת קמה אליה בלילה.

קחי רגיעון,
תיצמדי לאיזו סדרה טובה,
ותתחילי להכיר את האוצר שהבאת לעולם הזה!

בהצלחה!

כן זה יכןל לקרות אני לא ישנתי שבוע רצוף וכשאורי ישן ביום אני מוצאת את עצמי מתפנה לעיסוקים אחרים. הגוף שלנו עובר כל כך הרבה שינוים פיזיולוגים שכניראה זה גם משפיע על השינה. מה שכן הייתי ממליצה לך (וגם לעצמי חחח) פשוט לשים את הראש במיטה להגיף חלונות אפילו עם את לא מצליחה להירדם לפחות הגוף טיפה במנוחה

גם אני כזאת.

עם שלושתן ככה.

לא עשיתי כלום עד שפשוט קרסתי איזה צהריים אחד.....
פייס: ortal_hori

טוב, אז לפחות אני מבינה שזה לא אני....תודה על העידוד
מתוך הדברים שלכן אני מבינה שמתי שהוא זה יסתדר (מקווה שזה יהיה בקרוב).
וענבל אני אכן מגיפה את התריסים בצהריים ומנסה לשכב במיטה רק שבמקרה שלי זה ממש קשה.... יש לי קוצים בתחת ומאוד מאוד קשה לי לשבת (או לשכב) ולא לעשות כלום וגם זה חלק מהבעיה כנראה.