איך אתן מגיבות ? - הריון ולידה

נשמע דומה לשחר לפעמים. יש לו ימים כאלה הוא לא ככה באופן גורף.
אני קודם כל מדברת בנחת ולא יוצאת משלוותי. ז"א אני לא מנסה להתגבר מעל הקול שלו אלא מדברת בנחת כאילו הוא מדבר איתי בשקט. הוא יהיה חייב להוריד טונים כי יסתקרן לשמוע מה את אומרת. האסטרטגיה הנוספת (והמשלימה) זה לא ליפול לפח הזה של לצאת מהכלים אלא לזרופ איתו. לדוגמא אם עכשיו קילחתי אותו וחפפתי לו ונכנס לו עלינו ה' ישמור מעט סבון לעיניים וברור לעין כל שהוא מתבכיין סתם (אהההה!!!!) אז אני אומרת לו ממש בטון מתוק כאילו אני מסכימה איתו שזה עוול נוראי מעין כמותו "אויש שחר מתוק שלי אני כ"כ מצטערת אני כזאת מבולבלת איך בטעות הכנסתי לך סבון לעיניים". לא תאמיני איך הילד פתאום מתגבר על העוון

האמת - אני מתעלמת.

גם לינוי זו רגשי על כל דבר, ויש לה הפסקות נשימה בבכי, אז בכלל.....

אני מנסה להתעלם.

אם לא הולך - אני אומרת לה עכשיו את יוצאת החוצה להירגע - עכשיוווווו

אז היא מיד מתעשתת ומבקשת חיבוק ונרגעת לבד.

אני לא מאמינה שהוא עושה את זה דווקא - הוא פשוט רוצי צומי וזה חלק מהניסיון שלו.

צריך למצוא דרכים להעצים אותו, לתת לו אחריות על כל מיני דברים - הוא ישתנה לבד
פייס: ortal_hori

לגבי הדיבור בצעקות - עשיתם פעם בדיקת שמיעה? לוודא שהכל בסדר? יש ילדים שזה מה שהם שומעים בסביבה (דיבור בקול רם) ואז הם לומדים את זה, ויש כאלה שמדברים בקול רם כי לא שומעים טוב, ויש כאלה שרוצים שישמעו אותם (צומי). ואני בטוחה שיש עוד סיבות... צריך לראות מה הסיבה שלו.

גם לאופק דין יש נטייה לדבר בקול רם, מהתלהבות. בדר"כ כשאני אומרת לו "אני לידך ואני שומעת" הוא מוריד את הווליום.

לגבי ההתבכיינות - מוכר לי מאוד!! רום אופיר יכולה להתבכיין כשמגרד לה ברגל

נתנו לך אחלה טיפים
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
------------------------------------------------------------------------------------------
לפני שנולדו ילדינו הכרנו עולם, לאחר שילדינו נולדו התחלנו להכיר את עצמנו.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
לעתים מאד רחוקות אנחנו מקבלים בחיים את מה שאנחנו רוצים, אבל אנחנו תמיד מקבלים את מה שאנחנו צריכים.

--------------------------------------------------------------------------------
אין דרך אל האושר- האושר היא הדרך!
----------------------------------------------------------------------------------------------
"כשנולדת בכית, והעולם שמח. חיה את חייך כך שבמותך יבכה העולם ואתה תשמח."

גם יונתן יכול להתנהג ככה - ד"א, שמתי לב שזה כשהוא עייף ומשועמם אז אני משתדלת לא להגיע לנקודות האלו.

אנחנו גם עכשיו בקורס של מכון אדלר- ומה שאומרים שם זה "להתעלם מהתנהגות מפריעה" וללא ספק ההתנהגות שלו מפריעה. פשוט לא לתת לו "קהל" ואז לא תהיה לו סיבה לעשות הצגה. אנחנו ניסינו את זה כמה פעמים עם יונתן וזה עובד כמו קסם.

כמובן שגם לבדוק את השמיעה - כי יכול להיות שהוא צועק כי הוא לא שומע את עצמו

יעל, אמא של יונתן ואיתמר

סליחה כן, זה קורע אותי..
כשילד בכור מתנהג ככה- קוראים לזה "מכת בכורות", נו הוא בכור.. מסכן, לקחו לו את המלוכה.. וכו'.
כשילד סנדוויצ' מתנהג ככה אומרים- נו, הוא סנדוויצ', מסכן וזה...
מה נגיד על הילד השלישי?!? מה, לו אין את הפריוילגיה להשתולל ולעשות בלאגנים?
למה רק לאחים שלו מותר?
http://www.ipanel.co.il/index.php?page=join&content=join&referrer_id=32212

קודם כל אין לו בעיית שמיעה ב"ה
התכוונתי שהוא צועק- מרים את הטונים (בשעת כעס)
הכי מצחיק שבזמן האחרון הוא מצטט את הגננת שלהם שאומרת להם שאסור לכעוס .
אז אם אני כועסת עליהם הוא אומר לי " הגננת אמרה שאסור לכעוס "

פיטוש, גם לקטן יש תירוץ.
הוא צריך למצוא את מקומו ולהשמיע את קולו מבין הגדולים, מסכן, הגיע למקום צפוף גם ככה, פחות שמים עליו אז הוא דורש יותר צומי

גם שקד בדיוק ככה!!! כל הזמן צועקת
לצערי לשקד יש לקות שמיעה קלה, אבל עדיין, היא צועקת יותר ממה שלקות השמיעה שלה מצדיקה

אני פשוט מתעלמת, ואם היא מתעצבנת שאני לא עונה לה, אני אומרת לה שאני לא שומעת בצעקות....



אלי, תן בי את השלווה
לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם
האומץ לשנות את אשר ביכולתי
והתבונה להבחין בין השניים

הזורע חיטה דואג לשנה,
הנוטע עצים דואג לשנים,
המחנך נפשות דואג לדורות (הרב קוק)

אדם הוא מעט ממה שנולד עימו, והרבה ממה שהוא עושה מעצמו. (אלכסנדר בל)
לעולם לא מאוחר מדי להיות מי שיכולת להיות. (ג'ורג' אליוט)

אם אני אגיד שזה מוכר זה ינחם אותך?
אורי בתחילת השנה- כל יום כשהיינו חוזרים מהגן (בשתיים) היה נשפך לי בבית בהתקף זעם של צרחות אימים ובכי מטורף מהסיבה הכי קטנה שיש והכי שולית שיכל למצוא באותו רגע...זה יכל להימשך 40 דקות...אצלו זה נבע מעייפות ורעב.
פתרתי את זה לתקופה מסויימת בזה שהבאתי איתי בתיק פרי שיאכל בדרך מהגן עד שמגיעים הביתה...זה היה עוזר לרוב. גם ההסתגלות לשעות החדשות של הארוחת צהריים ולחוסר שנ"צ עשתה את שלה. למרות שהוא זעפן לא קטן, מתבכיין המון על כל דבר קטן וזה די מרגיז.