זקוקה לעידוד ועצה :( - הריון ולידה

למיקה יש דזינטריה (חיידק אלים שיושב בקיבה)
ואת זה היא חטפה בגן.
בשבועיים האחרונים אנחנו מטופלים באנטיביוטיקה ופרו ביוטיקה,
ורק אתמול היא חזרה (בשעה טובה) לגן.
דיברתי הרגע עם המנהלת על כך שעליה לפקח יותר על החיטוי.
הבאתי לגן ארבעה בקבוקי אלכוג'ל,
וביקשתי שינקו את הידיים כאשר הם מחליפים לילדים טיטול.

מיקה מכניסה הכל לפה, החל מחול בחצר, וכלה בצעצועים, בצק... הכל!
אנחנו בבית מאוד מקפידים איתה על זה בכך שאנחנו מרימים את הקול,
מענישים... יש לנו משפטים קבועים שאנחנו מדקלמים בנושא....
ואני בהחלט רואה שיפור בבית בענין.
הבעיה היא שבגן לא מקפידים איתה על זה,
וכשדיברנו עם המטפלת הראשית של הגן היא אמרה שאסור לה לצעוק על הילדים ולהעניש.
אני אמרתי בתגובה: "אבל היא איתכם 8 שעות ביום... אתם מוסד חינוכי והתפקיד שלכם הוא לחנך!"
והיא אמרה שהיא לא יכולה להפעיל סנקציות והיא תשתדל לשים יותר לב.

מאוד כעסתי ולכן דיברתי היום בבוקר עם המנהלת.
המנהלת הסבה את השיחה, במקום לדבר על ההיגיינה בגן ועל הדיזינטריה,
היא התחילה לדבר על הקשיים של מיקה,
והצורך האוראלי שלה לבטא את התסכולים שלה.
היא המשיכה בכך שאנחנו עשינו לה נזק בכך שהיא לא הייתה גרה אצלנו תקופה ארוכה
(למי שלא יודעת - מגיל 5 חודשים עד גיל שנה וחודשיים מיקה ישנה 5 לילות אצל אמא שלי בגלל שהייתי בהתמחות מאוד תובענית...)
ועכשיו המעבר לארה"ב יעשה לה נזק אף גדול יותר.
היא המשיכה לדבר איתי (בטון שהתיימר להיות מודאג) על הצורך שלה בתשומת לב בגלל אחותה התינוקת מיכל,
ובכלל, יצאתי מהשיחה הזו בתחושה נוראית!!!
מה, מיקה היא הילדה הראשונה בעולם שאוכלת חול?
אין לגן כלים לחנך את הילדה? מדוע אתם מתיימרים להיות מוסד "חינוכי" אם אין לכם כלים חוקיים (לטענתה...)?

בעלי, שהיה איתי בשיחה, יצא מאוד עצבני וטען שהיא עשתה הכל כדי להסב את הנושא העיקרי של השיחה.
אז למה אני מרגישה ככה?
האם אורך החיים הקדחתני שאני חיה בו משפיע על הילדות שלי בצורה של נזק?
האם עצם העובדה שהיא אוכלת כל דבר (למרות שיש שיפור משמעותי לאחרונה)
זה בגללי?
האם אני אמא רעה?

אני נורא מתוסכלת ומרגישה רע מאוד!
עוד יותר רע לי שהיא הצליחה להפעיל עלינו מניפולציה פוגענית שהרסה לי את היום.
ואפילו לא הספקתי לדבר איתה על הדרישות שלי בנושא חיטוי המוצצים!!!
אני מגזימה?
חיבוק?