אמאות לילדים קרובים בגיל... - הריון ולידה

ילדים מתגברים מאד מהר על דברים ובאופי שלהם הם סתגלנים .
ייקח כמה ימים שבועות קשים אבל הכל יסתדר בסופו של דבר
החשוב הוא לדעת ולהיות מודעים שיהיה קצת בכי , יהיו קצת התקפי זעם - במיוחד קרוב לגיל שנתיים ... אבל בסופו של דבר הכל יסתדר

אצלי יש הפרש של שנה ועשר

הגדול שלי דווקא קיבל מאוד מאוד יפה את אחיו הקטן, ככה שאין לי מושג מה לומר לך

תודה בנות אקח לצומת ליבי את הטיפים שלכן. זה באמת רעיון טוב לקנות לו בובה מתנה))

]

לי יש הפרש של שנה וחודשיים
עד הלידה לא נפרדתי אף פעם ממאי ואז שנעלמתי לה לכמה ימים ההורים שלי היו איתה הרבה וגם בעלי כשחזרתי מבית החולים היא הייתה קצת מרוחקת ממני והעדיפה את אמא שלי עלי אבל זה עבר לה , חוץ מזה כמו שאמרו לך ילדים הם סתגלנים ומתרגלים לדברים מאוד מהר

     

אני רק אגיד לך משהו שאישה אחת שילדה איתי ביחד אמרה לי אחרי שילדתי את שושי.
היא אמרה לי בשם מנחת הורים מאוד ידועה שמשבר נהיה אחרי שאנחנו קוראים לו משבר.
אם אנחנו לא קוראים לדבר הזה משבר, אז הוא לא יהיה.
הגישה של הילדים מתחילה מהגישה שלנו.
אם ילד רואה שבעינינו הכל טבעי ואיזה כיף שיש לנו עוד ילד אז הוא גם ישמח.
אם אנחנו משדרים לו שמסכן ושצריך להתייחס אליו כי הוא מקנא אז הוא יקנא עוד יותר.
אני יישמתי את הגישה הזו בשתי הלידות האחרונות ולא היו לי תופעות של קנאה בכלל!
שושי מאוד אוהבת את בת שבע (הם בדיוק שנה ושמונה חודשים ביניהן) והיא מטפלת בה יפה מאוד.
היא בכלל לא חושבת שהיא צריכה לקנא בה כי זו לא הגישה בכלל.
כשהם יגדלו יהיה להם כיף גדול ביחד, והם יהיו חברים הכי טובים שיש!!!

מירי, אמא לארבעה מדהימים!!!

לי יש הפרש של שנה וחודש...
לא אכחיש- בהתחלה היה קשהההההההההההה
הגדול רצה לבוא אלי רק שהיתי מחזיקה את הקטן ואם רואה שאני מחזיקה הוא מתחיל להשתגע ולמשוך בחצאית. בנוסף לזה הוא גם החריף את בעיות השינה שלו...

אחרי חודש בערך זה עבר לו והוא למד להסתדר קצת לבד אם אמא עם התינוק
הוא כרגע מתלהב ממנו לפעמים מלטף ועושה טובה ולפעמים גם מחטיף

אני עם מירי בגישה.

אני דווקא לא מסכימה עם מירי,
אם נתעלם מה״משבר״ - האם זה אומר שהוא איננו?

המתח בין השניים הוא קיים,
ויתחזק עם החודשים.
בניגוד למה שאמרה אביטל,
ההתחלה שלנו הייתה יחסית קלה - הקושי מתחיל עכשיו.

עכשיו כשמיקה כבר גדלה, היא מתחילה לקנא!
רק אתמול היא נשכה את מיכל באף במסווה של נשיקה.
כשחשבנו ש״הנה, המשבר עבר...״ נוכחנו לדעת שהוא רק התחיל.
אמא שלי אומרת שבהמשך תהיה תחרותיות,
יהיו מכות, יחטפו צעצועים אחד לשני - הרי זהו דבר טבעי בין אחים.

אני עוד לא יודעת בדיוק כיצד להתמודד,
אבל הגישה שלי היא לזרום ולעמוד על שלך במספר דברים עקרוניים.
אני לא משאירה אותן דקה אחת לבד בחדר... (אפילו לשירותים...)
בנוסף - אני לא מרשה למיקה לגעת למיכל בראש ולא בפנים.
איי כל הזמן משתדלת לומר למיקה שמיכל אוהבת אותה...
ושהן אחיות וחברות הכי טובות,
אבל ילדים כמו ילדים - מנסים אותנו ולפעמים גם מנסים באמצעות תשומת לב שלילית.

אני בטוחה שהכל בסוף יסתדר!
תהיי חזקה והאמיני בעצמך שאת עושה את הדבר הנכון ביותר.
ורעיון הבובה עובד - אבל נמשך אצלנו רק כשבוע ימים.
היום הבובה מעלה אבק על המדף.
בהצלחה !!!

אני לא אומרת שהמשבר לא קיים.
אבל בזה שאנחנו מתייחסים אליו אנחנו נותנים לו לגיטימציה וכל הזמן מרחמים על הילד הראשון והילד השני וכמה שהם מסכנים.....
הם לא מסכנים אלא להיפך!!!
יש לנו תינוק חדש!!! כמה כיף לנו!!!
אני חושבת שאפילו בלי לשים לב אנחנו משדרים לילדים שלנו את הגישה שלהם להרבה דברים בחיים ואחד מהם זו הגישה לתינוק חדש במשפחה.
אפילו בלי לרצות אם אנחנו מראש יודעים שבטח יהיה משבר והילד הראשון יהיה מסכן וכו', אז הוא באמת יהיה מסכן ויקנא ולא נסתדר.
הקנאה היא תופעה נורמלית, השאלה היא רק איך אנחנו ניגשים אליה ואיך מתייחסים אליה.
"משבר" הוא דבר שאנחנו יוצרים ע"י שבתת מודע אנחנו מטפחים אותו אצל הילד, לא באופן מודע.
אם תחליטי מראש שעכשיו יהיה לך עוד ילד ואיזה כיף יהיה לנו יחד איתו אז הוא באמת יחשוב שזה דבר כיף וכמה טוב יהיה לנו כשיהי לנו עוד ילד.
אני מקווה להמשיך עם הגישה הזו גם בילדים הבאים.
ברור שיש תופעות כאלו ואחרות אבל הן הופכות להיות מינוריות ברגע שאנחנו לא נותנים לזה שם.
בהצלחה בכל אופן ושיהיה בשעה טובה ובקלות!!!!

מירי, אמא לארבעה מדהימים!!!

שיהיה בהצלחה בין שניהם הזמן אט אט יעשה את שלו