גבינה 5% - הריון ולידה

תטעמי. אם טוב אפשר לאכול.

אני לא זורקת.
טועמת, אם הטעם בסדר אז היא בסדר.
ארשה לעצמי ככימאית:
הגבינות שלנו עשויות מחלב מפוסטר.
ז"א שהן לא יכולות להתקלקל מבחינה הזו של קלקול קיבה או הרעלה.
הטעם יכול להיות לא טעים ויכול לעלות עובש או להתיבש. כל אלו לא מזיקים לבריעות, רק מכגעילים.
אם לא קרה לזה שום דבר מאלו (וסביר להנח שלא קרה) אז הגבינה בסדר גמור.
חייבים לרשום עליה תוקף ובדרך כלל התוקף הרבה יותר קצר מאשר הוא באמת (לא עד שמתקלקלת, עד שהיא כבר מאבדת את התכונות טעם/ריח/צבע/מרקם). זה מקדם בטחון.
אז אם עבר שבוע והיא עדיין נראת כמו חדשה, הייתי משתמשת בלי חשש.
אבל זו רק אני...
__________________________________________________________________

שולי, גם גבינה או חלב שעמדו בשמש והחמיצו אין איתם בעיה? עזבי מגעילים... מבחינה בריאותית הכוונה

מבחינה בריאותית אין שום בעיה.
יש אפילו כמה דברים די טעימים שאפשר לעשות עם חלב חמוץ.
יש כאלה שאפילו מחמיצים חלב במיוחד (סבתא שלי למשל) בשביל המאכלים האלו

__________________________________________________________________

שולי מעניין
פייס: ortal_hori

תודה שולי על האינפורמציה!
אם כן, אני אשתמש בה ולא אגלה לאף אחד

זה לא לדעתי בלתי אפשרי.
וזה אפשרי אחרי זמן רב הרבה יותר מהתוקף שמצויין.
הטעם יכול להשתנות, המרקם, הצבע.
לזה בדיוק נועד התוקף. תוקף אומר שהחברה מתחייבת שבמשך הזמן המצויין לא יהיה שינוי בפרמטרים הנ״ל. לא אומר שום דבר לגבי השפעה בריאותית.

הפסטור הקלאסי הוא חימום לטמפרטורה של 63-68 מעלות צלזיוס למשך 30 דקות. פיסטור
תעשייתי בימינו הוא תהליך של חימום לטמפרטורה של 73 מעלות צלזיוס ל־16 שניות וקירור מיידי ל 2 מעלות צלזיוס. תהליך זה הורס את כל החיידקים הפתוגניים ואת כל הפטריות (שמרים ועובשים שונים). החימום המהיר בטמפרטורה מבוקרת, והקירור המהיר גורם לכך שנשמרים רוב הערכים התזונתיים של המזון המפוסטר. החיסרון בתהליך הוא שהוא אינו פוגע בנבגי החיידקים. דבר זה מגביל את אורך החיים של המזון המפוסטר שכן לאחר פרק זמן מסוים, הנבגים מתפתחים לחיידקים פעילים ופוגעים במזון. שמירה בקירור של מזון מפוסטר מעכב את התהליך ומאריך את אורך החיים של המוצר. בישראל, החלב הנמכר בשקיות הינו חלב מפוסטר.
תהליך דומה לפסטור הינו "פסטור על". בתהליך זה מתבצע חימום לטמפרטורה של 125 מעלות צלזיוס לשניה אחת, והוא נועד להאריך את חיי המדף של החלב (תוך פגיעה קטנה בערכו התזונתי). בתהליך זה משתמשים בישראל עבור חלב הנמכר באריזת קרטון. חימום זה נותן אורך חיים עדיף על פני הפיסטור הסטנדרטי, אך גם פוגע יותר בערכים התזונתיים של החלב, ולמעשה אינו נחשב פסטור.
תהליך קיצוני יותר הינו "אולטרה פיסטור" או עיקור (UHT). תהליך זה מתבצע על ידי חימום לטמפרטורה של 140 מעלות צלזיוס למשך שתי שניות. תוצאת התהליך קרוי חלב עמיד. חלב זה הינו סטרילי לחלוטין ולפיכך יכול להחזיק מעמד תקופה ארוכה מאד גם ללא שמירה בקרור כל עוד אריזתו לא נפתחה. בהתאם, חלב עמיד הינו בעל ערך תזונתי נמוך יותר, ואף טעמו שונה יחסית לחלב המפוסטר.

הפסטור שלנו הוא פסטור על והוא לא משאיר חיידקים ולא נבגי חיידקים שיכולים להזיק לנו לבריאות.

__________________________________________________________________

הפסטור של הגבינות הוא פסטור על?
מעניין

אחת ויחידה תעדכני איך יצאה?
שולי תודה על האינפורמציה

"כל זמן שהנר דולק אפשר עוד לתקן"

ראוי למאכל. אם לא אכפת לך מהטעם

שולי תודה על המידע