שיתוף ושאלה לבנות שמכירות - הריון ולידה

בתור ילדה הייתי במחנאות קיץ של נכי צה"ל (אבא שלי נכה ) אבל זה היה פה בארץ והיה באמת מעולה התקופות האלה זכורות לי לטובה ובתור מאושרות ביותר

"כל זמן שהנר דולק אפשר עוד לתקן"

אצלנו נוסעים הרבה למחנות קיץ, בארץ ובחו"ל. הייתי בארה"ב באחד שארך חודשיים!
אם זה מחנה מאורגן לא הייתי דואגת. מה גם שיש פלאפונים היום

הייתי מדריכה במחנה קיץ בארה״ב - הילדים עושים שם חיים משוגעים
הילדים עסוקים כל הזמן מכדי להתגעגע הביתה אפילו, קודם כל יש להם חוגים מכל סוג, שחיה, תאטרון, חץ וקשת, אומנות, כל מיני סוגי ספורט ועוד לא מעט דברים מיוחדים- כמובן זה משתנה בין מחנה למחנה. עושים קמפינג לפעמים וטיולים מחוץ למחנה כמו לונה פארק, אבובים ועוד כל מיני אטרקציות מדהימות.(שיש שם בלי סוף)
אצלנו במחנה היינו 3-2 מדריכות בחדר על נדמה לי 6-8 ילדים. יש השגחה צמודה 24 שעות, ישנים איתם בחדר. יש כמה מדריכים בכל חוג.
בקיצור - זו חוויה שאין כמוה בארץ.

תודה! ותודה פולה על השתוף!
אחת ויחידה - תודה. אם הייתי יודעת שהוא יהיה עם הנייד, הייתי יותר רגועה.
אבל הם אוסרים שימוש בניידים, החל מהעלייה לטיסה.
בכלל, הם טוענים ש"מחלת" הניידים היא מחלה שלנו - הישראלים. ילדים קנדים לא מחזיקים ניידים כמו כאן...
ובכל מקרה - אסור להם להיות עם הניידים.
התקשורת אתנו - ההורים, תתבצע באמצעות מכתבים (דואר, לא מיילים!) וטלפונים ציבוריים הפזורים במחנה, שעבורם כל נער יקבל כרטיס חיוג. לנו ההורים יהיה קשר עם המדריכים אם יהיה צורך, ועם הילדים במכתבים ופקס'ים שמותר פעמיים בשבוע בלבד.

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

אוקיי. חשבתי שמשהו השתנה עקב דור הניידים...
והם צודקים שזו מחלה ישראלית... שם זה לא נפוץ מדי אצל ילדים די קטנים כמו פה.

האמת שאני יכולה להבין אותם, זה משבש להם את הפעילויות. והמטרה שלהם היא גם לנתק אותם כדי שיהנו במקסימום, בלי טלפונים כל שעה (יש כאלו שזה סתם גורם להם להתגעגע..)

תבדקי אם תוכלי לקבל טלפון של מישהו- או שתסכמי עם רם על זמנים קבועים שיתקשר.
בקשר לכרטיס- אם תציידי אותו בכרטיס נוסף מהארץ- זה יקל? מאפשרים להם לרכוש כרטיסים נוספים?

וואי נשמע לא פשוט לך כאמא
בטוחה שרם יהנה ותהיה לו חוויה לכל החיים
שיעבור מהר

היי, גם אני יכולה להבין אותם. כאמא לילדיי הפרטיים - אני לא מרשה נייד עד לגיל תיכון (כתה ט'-י'). אני בכלל חושבת, שאלא אם כן מדובר על מחלה קשה/כרונית או מצב משפחתי מסובך - אין לילדים מה להסתובב עם ניידים. עם כל הכבוד - זה לא שהם מנהלי חברת הייטק או מנהלי מחלקה בבית חולים..
אני יכולה מאד להבין ואפילו להסכים עם הדרישה לא להיות צמוד לנייד, אבל חייבת להודות שכאמא ישראלית, אני לא מוותרת על ההיסטריה הקלה שנובעת מחוסר תקשורת על בסיס שעתי...

אה, את זה לא ידעתי! אם יש לך את הנייד של המדריכים, בכלללל לא הייתי דואגת

תודה אחת ויחידה!

שרון
פייס: ortal_hori

כשהייתי בכיתה ג׳ הייתי במחנה קיץ של התעמלות קרקע במשך 3 שבועות ( גרנו אז בחו״ל בארה״ב והמחנה היה במדינה אחרת מזו שבה גרנו אנחנו) נהנתי מכל רגע ולא אשכח את זה לעולם

הילדים הם גשר אל עצמנו, שנתן לנו הזמן.
שלום חנוך { מתוך השיר "על פני האדמה" }

תודה בנות יקרות

יונה

כשאני הייתי בת 13 נסעתי לסאמר סקול הרבה פחות מסודר והיה לי ממש כיף וחוויה בלתי נשכחת.
ברור שזה לא קל, אבל הילד שלך כבר גדול - וכמו שאמרת זה די מסודר....

נשמע כיף אדיר בשבילו!!!!!
ובשבילך- שיעור בשחרור