שיחות על חיים ומות - הריון ולידה

הכלב שנו מת לפני כשנתיים. הסברתי לילדים אז (גיל4 וגיל2) שהכלב שלנו היה זקן וחולה והוא מת. הוא עלה למעלה להיות עם אלוהים. בכל פעם שתתגעגעו אליו בלילה תסתכלו למעלה ותחפשו כוכב גדול. הוא נמצא שם ומסתכל עליכם ואוהב אתכם. היתה תקופה שהם היו עושים שלום לשלום...
היו שאלות כמו כולם מתים? ואמרתי שכן כשממש זקנים וכשממש ממש חולים או כשיש תאונה נוראה. ובזה נדמר העיניין.

כשנכנסתי להיון הנוכחי, אמרתי לילדים שיש לאמא תינוקות בבטן וכמובן השאלות החלו... הסברתי שכאשר אמא ואבא מתחתנים ויש בינייהם המון אהבה נוצר תינוק. הוא גדל בבטן ומוגן בהרבה מים ונעים וחם לו. כשיגיע הזמן לצאת האמא הולכת לבית החולים ועוזרים לה להוציא את התינוקות מהבטן ואז חוזרים הביתה עם תינוקות על הידיים.

ואז הבן שלי אמר כשאהייה גדול אני יעשה פה לפה ואז גם לי יהיה תינוק?
אמרתי כשתגדל ותתחתן ואז גם לך יהיה תינוק.
צריך רק לחייך!

איזה ילדון נבון
ובעלך

אויש זה ממש מורכב...

לצערי אור שלי מדהימה אותי כל פעם מחדש עם הרגישות שלה.

היא כבר מקשרת שעם הזמן אנחנו מזדקנים ומתים...קיום אחד היא ממש בכתה שלי שהיא לא רוצה שנזדקן ונמות...הרגשתי חרא שאמרתי לה את עובדות החיים
פייס: ortal_hori

לגבי לידה - אור יודעת בדיוק מאיפה....
פייס: ortal_hori

אני עם מתוקונת
בעיניי אם השאלה באה מהילד- אז עונים.כמובן בהתאם לגילו והתפתחותו.
גיל 4.5- 5 זה גיל מאד נורמלי להתחלת השאלות האלו. והילד שלך נשמע ילד נבון.
אחרת זה משדר שזה נושא טאבו,
חינוך מיני הוא חלק מחינוך בעיניי, כמובן שצריך להתאים את זה לרמה של הילד.
לצורך העניין- מאיפה התינוק יוצא?
מהפות/פיפי של בנות. סאטו- לא לעשות מזה יותר ממה שזה.
סקרנות זה דבר בריא

גם אני חושבת שברגע שהשאלות באות מהילד - מסבירים כמו שזה. כמובן לרמתו של הילד.
גיל 4-5 זה בדיוק הגיל שבו מתחילים לדבר על מוות.
אני הסברתי מה קורה איתנו כשאנחנו מתים, ע״פ אמונתי.
והדגשתי את עניין הסופיות של המוות. שמי שמת מת לעולם, לא יחזור עוד.
גם עדיף להמנע מתיאורים ציוריים מדי, כגון סבתא עכשיו בעננים כי ילדים מקבלים את הנאמר כמו שהוא. שהיא באמת יושבת על ענן. יש ילדים שמפחדים ממטוסים לאחר הסבר כזה, כי מפחדים שהמטוס יפגע בסבתא שלהם.
או כמו: סבתא מסתכלת עלינו מלמעלה.
זה גם יכול להטריד את הילד.
ברגע שניגשים לנושא בצורה עניינית ולא משדרים את הרתיעה האישית שלנו מהנושא, אלא מתייחסים לזה בתור שאלה לגיטימית, כמו ״איך גדלות עגבניות?״ בערך, אז אין שום סיבה שהילד יפתח פחדים קיצוניים.

לגבי בגרות מינית גם מאוד חשוב לשדר שהנושא אינו טאבו ושכדאי לדבר איתכם על הנושא ולא להרגיש מבוכה. לכן חשוב להסביר את התהליך כמו שהוא, לפי רמתו של הילד ואם מתאפשר, להחליק את הנקודות הרגישות ולא להתעקב עליהן.
אצלי היה ״מזל״ והוציאו לי את הילדים דרך הבטן אז היה לי קל לדלג על הקטע של הפוט כי שאלו אותי מאיפה מוציאים לי את התינוק לא מאיפה מוציאים אותו בדאך כלל.
אבל אם לא כך היה המתב, הייתי מסבירה שמוציאים מהפוט. אין בזה שום דבר מביך עד שאנחנו לא נשדר שזה מביך.
ויש ספרים נהדרים בנושא, לכל מיני רמות.
אז אם מתקשים למצוא את המילים הנכונות, אפשר תמיד לגשת לספריה ולקרוא את הספר בנושא. בדרך כלל מוסבר שם יפה כל התהליך. את הבנות שלי ההסברים של הספר ביפקו לחלוטין והן לא נכנסו לדקויות.

__________________________________________________________________

איזה מתוק!
אני בדרך כלל מגלגלת את הכדור קודם כל אליהן ושואלת מה דעתן.
לפי התשובה אני יכולה לדעת מה הרמה שהן מסוגלות לתפוס כרגע.

שאלות של חיים ומוות עוד לא הגיעו לרמה כזו עמוקה.
הגדול שלי למשל יודע שסבתא שלו נפטרה ושהיא בשמיים...
מעבר לזה הוא לא ממש מתעניין..
פעם אחת כשהייתי עצובה שאל אותי אם רוצה שיביא לי את סבתא עם עפיפון
"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

העניין הוא כזה - אין לי בעיה לספר לו בדיוק מאיפה יוצאים תינוקות (כאמור עניתי ש"מפתח מיוחד שיש לאישה" ולאחר מכן הוא שאל איך קוראים לפתח ובעלי קטע את השיחה). פשוט ברור לי שיום למחרת כל הגן יקבל ממנו שיעור בחינוך מיני

הילדים הם גשר אל עצמנו, שנתן לנו הזמן.
שלום חנוך { מתוך השיר "על פני האדמה" }

היי פלפלת יקרה

תודה על התשובות המפורטות שלכן, בפעם הבאה שהילדון יגלה סקרנות הוא יקבל מענה מתאים

הילדים הם גשר אל עצמנו, שנתן לנו הזמן.
שלום חנוך { מתוך השיר "על פני האדמה" }

אנחנו עוד לא שם
בגדול אני מסכימה עם הבנות
גם שעבדתי בגן, לא דיברנו על נושא המוות
הפסיכולו' תמיד אמרה שזה נושא לא אקטואלי עבור ילד רך.

וחייבת לומר שבעלך

פעם כבר היתה לי שיחה על מוות עם שחר. הוא סיבך אותי שחבל על הזמן

עם המוות שקד נתקל לראשונה כשסבתא שלי נפטרה (לפני חודש וחצי).
ידעתי שזאת בטח תהיה הפעם הראשונה שאצטרך להסביר לו, והכנתי את עצמי כל הזמן לשיחה הזאת, ובכל זאת קצת סיבכתי את העניינים ברגע האמת
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
------------------------------------------------------------------------------------------
לפני שנולדו ילדינו הכרנו עולם, לאחר שילדינו נולדו התחלנו להכיר את עצמנו.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
לעתים מאד רחוקות אנחנו מקבלים בחיים את מה שאנחנו רוצים, אבל אנחנו תמיד מקבלים את מה שאנחנו צריכים.

--------------------------------------------------------------------------------
אין דרך אל האושר- האושר היא הדרך!
----------------------------------------------------------------------------------------------
"כשנולדת בכית, והעולם שמח. חיה את חייך כך שבמותך יבכה העולם ואתה תשמח."