בנות שהכניסו למסגרות - הריון ולידה

אז ככה
נושכים שפה, משחקים אותה גיברה וכשיוצאים החוצה מתחילים לבכות. ככה לפחות אני עשיתי כשהכנסתי את אורי פעם ראשונה לגן.
בבית מנקים מבשלים מכבסים ומחכים שזהמן יעבור כי לנוח לא תוכלי יהיו לך קוצים בטוסיק.
מתקשרים כל חצי שעה לגן לשאול מה שלומו? וכשיענו לך אמאלה תירגעי הוא מעולה תביני שאת היסטרית ומגזימה עם תדירות השיחות (זה לא אומרת שתתקשרי פחות חחח).
לאט לאט זה משתפר
לגבי נהוראי - קצת הסתגלות והכל יהיה בסדר. תלוי גם באופי הילד. אורי היה בוכה בגן עד גיל 3. אמילי בכתה רק פעמיים מאז הילדה.
ילדים מסתגלים מאד מהר.

בהצלחה.

בס"ד

אני באותו הסרט הבן שלי יהיה בן 3 וחודש שיכנס לגן ואני צריכה ללדת עד ה4.8 בע"ה
את לא מבינה מה עובר עלי והוא קשור אלי לחבל התבור הילד הזה ילד שבא אחרי 4 וחצי שנים של תפילות מזה קשור אלי יהיה לי מאוד קשה אבל הוא חייב את זה בשבילו למענו וכמה שזה קשה כולי תפילה שה' יעזור לו להסתגל מהר ובקלות

מה שליבי אמרה בדיוק
פייס: ortal_hori

שירושששש.

לכל ילד יש קצב התסגלות שונה.
מיקה לקחה את זה ממש קשה,
ובכתה בבקרים במשך חודש.
עד היום היא לפעמים בוכה בבוקר כי קשה לה להיפרד.
אבל מיקה זה סיפור שונה משל נהוראי...
אני מכירה מישהי שהבן שנה נכנס לגן בגיל שנה ו-3 חודשים,
נפרד מאימו בבוקר הראשון ונכנס בשמחה לגן.
שמעתי על סיפורים אחרים עם ילדים שלא מפסיקים לבכות רגע אחד כל היום.

שוב, אצל מיקה הבכי נפסק כ-3 דקות אחרי שאני הולכת.
בהתחלה הייתי מתקשרת לגן בבקרים מהאוטובוס כדי לראות שהכל בסדר,
והכל היה מעולה!

הבכי בבוקר הוא לא נעים,
אבל עוברים את זה בגבורה.

חשוב שתהיה תקופת התסגלות לגן,
שבהתחלה תהיי שם יחד איתו במשך כמה שעות,
ולמחרת תהיו זמן ממושך יותר,
וביום השלישי הוא יהיה לבד במשך חצי יום,
וכבר ביום הרביעי הוא יהיה יום שלם.

בהצלחה מותק!
אני בטוחה שהכל יהיה ממש בסדר גמור

דרך אגב,

איך מתגברים על השקט בבית???

בקלות מאוד!

לפעמים כשמיקב חולה והיא איתנו במשך היום,
אני שואלת את עצמי -
איך נשים עושות את זה יום יום?
פסיכיות...

פתאום יהיה לך זמן להיות עם תהל לבד,
להכיר אותה טוב יותר,
זמן לעצמך, לסידורים, ללימודים (!), לנקות בנחת, לבשל...

והכי חשוב -
המפגש עם נהוראי אחרי הגן כל יום יהיה הרגע המשמח ביותר!
הוא ימתין לך ליד הדלת בגן,
ואת תקבלי אותו בחיוך מאוזן לאוזן....
כיך להתגעגע אליהם.
יהיה לו גם את העולם הפרטי שלו בגן, החברים שלו,
הוא ילמד מילים חדשות, ישחק עם עוד ילדים.

אין כמו גן!

מהרגע שנעמה נכנסה לגן (שנה וחצי) ואז גם די סמוך לכך,כבר ניקלטתי
shira

מתרגלים מאמי וגם בדבילך זה טוב שיש לך קצת זמן לעצמך ולנהוראי יהיה ממש כיף מבטיחה

אוי החזרת אותי אחורה!

בבוקר ראשון של הגן לא הייתי מסוגלת לקחת אותו לגן. (הגן של אמא שלי) אז הלבשתי אותו ופרצתי בבכי מטורף! אני מאכילה אני בוכה.

בסוף בעלי לקח אותו לגן. וכל חצי שעה אמאאאאא הכל בסדר? אמא אמא אמא.

ולאט לאט התרגלתי והוא חולה על המקום. יש לו חוגים, שעת סיפור, ילדים והוא התפתח מאוד מהר בגן.

ואני... מחכה רק בכיליון עיינים לבוא לקחת אותו כשהוא יראה אותו ויצחק מכל הלבבבבבבבבבבבב ויזחל אליי מהר מהר שאני ארים אותו....

אויייייייי כמה שאני אוווווווווווהבת

מאמי בהתחלה זה צפוי להיות קשה , את צריכה לבוא מצויידת בהמווווון סבלנות ו"עור של פיל".
אני הכנסתי את ליעדון למעון בגיל שנה וחודש , יותר קטן מנהוראיצ'וק והוא עדיין צרח את נשמתו וקרע לי את הלב.
בד"כ הצרחות וההיסטריה של הבוקר נמשכים כשבועיים (קשים..).
אסור להאריך את הפרידה , רק לתת לו נשיקה ולהגיד לו בכל בוקר את אותו המשפט:
"מאמוש אמא עכשיו הולכת , בצהריים אני אבוא ואקח אותך".
וכל פעם באותה שעה להגיע ולקחת אותו.
עם הזמן הבטחון של הנסיך ייבנה והוא יפחד פחות ובהתאם לכך יבכה פחות.
יכול להיות שבשבועיים הראשונים הוא יהיה יותר "דבק" אלייך , זה תקין .. נהוראי ילד חכם555 את תראי שמהר מאוד הוא יתרגל ואפילו ישמח ללכת לגן..
בהצלחה יפה שלי
תעדכני!

תודהה בנות