אורך הארוחה - הריון ולידה

אני לא מגבילה את הארוחה בזמן אף פעם
זהו זמן שגם יושבים מדברים קצת...והיזדמנות לשבת ביחד

אורך הארוחה זה תלוי ...
יש ימים 5-10 דקות
ויש ימים חצי שעה

לא מגבילה את הארוחה בזמן, אבל אם רואה שמשחקים באוכל מורידה אותם מהשולחן.

ארוחה אורכת בערך 20 דקות אצלנו

יעל, אמא של יונתן ואיתמר

תלוי-
* מה השעה?
* מי היושבים?
* מה האינטראקציה בין הסועדים?

בעיקרון אני לא מגבילה, אבל אם השעה מאוחרת וצריך עוד לקלח 3 ילדים (לבד!) ולהשכיב לישון, אני מזרזת..
אם רק שילה אוכל הארוחה תיקח 5 דק' בערך, הוא יתעצבן שהכנתי לו משהו שהוא לא אוהב ויקום.. (את כל הדברים שאני מכינה הוא לא כ"כ אוהב..)
אם זו הודיה הארוחה יכולה לקחת שעה- שעה וחצי... עד שהיא אוכלת, עד שהיא לועסת.. עושה סיבוב על הכיסא בין ביס לביס, קמה, חוזרת...

והאינטראקציה- הרבה פעמים תוך כדי ארוחה נוצרות מריבות (רק אצלינו..?!?!)
זה נגע עם הרגליים בזה, והוא פולש לשטח של זו, והיא שמה את הירקות לידו והוא לא יכול לסבול את הריח..
ולפעמים, לעיתים נדירות- הם מדברים ביניהם בזמן הארוחה!
אם יש אינטראקציה טובה, מצידי שהארוחה תימשך עד הלילה.. העיקר שילמדו לדבר!!!
http://www.ipanel.co.il/index.php?page=join&content=join&referrer_id=32212

ברור שמגבילה

לא מגבילה אף פעם .
ליאיר יש נטיה לנשנש כל היום אז אני בד"כ גם משאירה את הצלחת כל הצהריים נגישה .
בסופ"ש מן הסתם הארוחות מתארכות
באמצע השבוע נדיר שאנחנו יושבים יחד .
עם האחיות שלי אנחנו יכולות לשבת גם שעתיים .

אורך הארוחה משתנה. יכול להיות חמש דקות, יכול להיות חצי שעה (בדרך כלל ארוחת ערב שאחריה צריך לעלות למקלחות ולישון).
אם אוכלים ארוחת ערב מאוחר, אני מגבילה בזמן. מראה להם על השעון כמה זה 10 דקות או 15 דקות (תלוי מה אוכלים) וזהו. וגם בדרך מזכירה שיש עוד 5 דקות. ת׳אמת אף פעם לא יצא לי שהם מגיעים לסוף הזמן ועדיין אוכלים. בדרך כלל הם כבר בשלב של להשתגע. כי זו ארוחת ערב.
ככה ביום יום לא מגבילה אבל אם מתחילים להמרח אוספת את האוכל

אינטראקציה...
יש מריבות מן הסתם אבל בקטנה. בדרך כלל זה בכיוון תחרות בינהם. אני סיימתי ראשונה, לי נשאר רק עוד שני ביסים ואני כבר בתוספת. בדרך כלל אף אחד (איתן אולי) לא באמת מסיים ולא באמת מגיע לתוספת.
גם מדברים והרבה מעבירים חוויות מהגן בזמן האוכל.
__________________________________________________________________

את מדברת על ארוחת ערב באמצע שבוע?
אצלנו הארוחה היא אחרי מקלחת אז מבחינת לחץ אני לא. כי אני יודעת שמשם זה לצחצח שיניים ולעלות למיטה וזהו.
הם בד"כ מדברים וצוחקים (וגם אוכלים). זמן ממוצע זה רבע שעה-חצי שעה. יש פעמים שטל ממש עייף הוא אוכל ב5 דקות לוקח את המוצץ והולך ישר למיטה.
אם הם נמרחים אני מזרזת. לא אומרת להם יש לכם 5 דקות לאכול אבל אומרת להם משהו בסגנון של קדימה כבר מאוחר...

וואי זו נקודה רגישה מאוד אצלי....

אוי- פגעת בנקודה מאד מאד כואבת.
אצלנו ארוחה עורכת בדר"כ 45 דקות (!)
אני צוחקת שזה יותר זמן ממה שלוקח לי להניק תינוק
האם זה בגלל שהאוכל לא טעים? לא
האם זה בגלל שלא אוהבים לאכול? לא
אבל- אוכל אצלנו הוא זמן חלימה..
מדובר בשני עפיפונים שאוהבים לחלום בהקיץ ולשאול שאלות:
על היקום, על החיים, על דינוזאורים, על אזרחות, על היסטוריה, על בריאות, על טבע.
אני בדילמה מאד רצינית עם העניין הזה- מצד אחד, עולות שאלות מדהימות ומעניינות, וזה באמת זמן שיחה, ומצד שני- ראבק! צריך אמבטיה, סיפור ולישון.
אני מראה להם את השעון כמו שמציעים פה, אבל זה אחרי שכבר אוכלים חצי שעה, ואני נותנת עוד רבע שעה לסיום

אשטנגה
הרגגגגגגגגגגגגגגגגגגגגגגגגת אותי...אצלנו אותו דבר....
והגדול שלי מתתתתתתת על דינוזאורים...

מעניין לקרוא את התגובות שלכן

כמובן שהכוונה לארוחה 'אמיתית' לא עוגיות וגלידה...
הבעיה העיקרית שלי זה נטלי..היא יכולה להסתכל על הצלחת 10 דקות ולא לגעת..
וזה לא שאני מכינה אוכל שהן לא אוהבות, אני לא מכריחה לאכול כרוב!
אבל כן יש לי ציפיה שבמהלך היום לאכול גם פירות וירקות.
אז אני שמה די מעט אוכל בצלחת, למשל כמה חתיכות של גזר, פחמימה ובשר.
ואין לי בעיה לתת תוספות כשהכל נגמר. אם אני מפוצצת צלחת אז פשוט הירקות יישארו.
ואם אני קולטת אחרי 10 דקות שהיא בכלל לא נגעה בכלום אז אני מכוונת טיימר בתנור ל25 דקות וכשמצלצל נגמרת הארוחה.
לרוב מדובר באמצע השבוע והשעה מאוחרת..
הרבה פעמים גם קורה שהן לא מסיימות את האוכל בגן (למשל ענבים) ואני מציעה את זה אחה"צ והיא לא נוגעת!! ואז אני מגיעה למצב שוואלה בא לי לחמם פיצה ואני נאלצת להגיד לה תסיימי את הפרי ואח"כ פיצה- ועדיין היא יכולה לפעמים לוותר על הפיצה!
מזל שלפחות אמילי אוכלת בשביל שתיהן..

הכי חשוב - לא להראות לה בכלל שאת עושה עניין אם היא אוכלת או לא... ולהתמיד בכך

זה שאת מגבילה בזמן זה בסדר גמור אבל בזמן הזה להניח לה. אם אכלה, בסדר, ואם לא, גם בסדר. שהיא תבין שהיא לא יכולה ל"שחק" עם נושא האוכל. גם אם את מדברת עם מישהו על הנושא, שזה לא יהיה לידה

אני בטוחה שכאשר היא רעבה, היא אוכלת.
תמר
הבלוג שלי

http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=myscraps

הקטע הזה שאת מתארת עם הפיצה היה קורה לי המון עם טל בעבר. הוא עקשן רציני (כמוני בול) והוא היה מחליט שהוא אוכל מעדן ואח"כ יאכל את הירקות גבינה לחם חביתה. עכשיו לדוגמא שחר מסוגל לעשות את זה ואני יודעת שאחרי המעדן הוא יאכל את השאר אבל טל? ערב אחד שחר סיים לאכול וכבר אכל את המעדן הוצאתי עוד אחד שטל יראה שגם בשבילו יש אולי זה ידרבן אותו... אבל העקשן שלי לא הסכים. אמרתי לו פעם אחת שאם הוא לא יאכל ארוחת ערב המעדן חוזר למקרר. וכך לגמרי היה. המעדן חזר כלעומת שבא וטל הלך לישון בלי לאכול. למחרת בערב אותו סיפור אלא שהפעם הוא עשה מאמץ ואני עיגלתי פינה כי ראיתי שהוא מתמודד עם עצמו יפה והוא קיבל את המעדן. אני לא מפחדת מזה שהוא ילך לישון בלי לאכול. ילד רעב אוכל. ילד שרוצה תשומת לב ינסה להשיג אותה. אני במקומך בקטע של זמנים הייתי אומרת לה כשהמחוג הזה יגיע לכאן נגמרת הארוחה וכך עושה. הייתי מכינה כן את הפיצה אמילי לא צריכה להדפק מזה. ונטלי תקבל כשהיא תגמור את הענבים

עשרים דקות בערך

אצלנו כולם זללנים
פייס: ortal_hori

צאלה זה בדיוק מה שאני עושה...ובכל זאת לפחות פעם בשבוע היא הולכת לישון בלי 'ארוחה נורמלית'...
הכי קשה זה שהולכים לפארק אחרי הגן ואפילו אם הבאתי פרי היא לא נוגעת אבל תאכל מחטיפים של אחרים- וזה כנראה משביע אותה מספיק בשביל לוותר על הארוחה הנורמלית בבית.
ואני גם מסבירה לה כמה חשוב שהיא תאכל פירות וירקות כי קצת קשה לפעמים לעשות קקי

לא מגבילה....אבל כמו שכתבו קודמותיי. אם מתחילים לשחק באוכל ולעשות שטויות אני מפנה אותם...

אצלנו הבעיה היא ארוחת הצהריים... לוקח לעידן בערך 40 דקות!!!! הוא קם כל שניה לא מפסיק לפטפט פתאום יש מיליון דברים חשובים לספר לי.....
אני מגבילה כי צריך לצאת להביא את אוריאן מהגן חחח בשעה 15:00 יוצאים מהבית! (מתיישבים בערך ב 14:15)
ארוחת ערב פחות קריטי, הם אוכלים מוקדם בגלל אוריאן (18:00) אז אם היא סיימה והוא לא, לא מפריע לי שיאכל בקצב שלו... העיקר שהיא עומדת בלו"ז שלה חחחח