פפפווו עייפתי.... - הריון ולידה

קורה לכולן אני חושבת.. ברמה כזו או אחרת בדוגמאות כאלו ואחרות
מחר יהיה יום חדש ואולי המלאך יחזור
אני בדיוק ישבתי איתם לשחק ובסוף המשחק קיבלתי "מתנה" והוא שפך עלי את הלוח עם כל הקלפים- נהדר. ולא הוא לא קיבל סיפור.
ולא- אני בדעה שלא צריך להכיל כל דבר.
לפעמים אפשר להגיד- די, מספיק, אין לי כוח להתנהגות הזו. בלי עצבים, בלי מריבות, אני פשוט לא סמרטוט ולא צריכה לספוג כל דבר.

אני לא מדברת על להכיל דווקא התנהגות..
אלא סיפורים עצובים ש "ההוא הציק לי, והוא בעט בי.."
ו- "רק עלי דורכים בגן.. ורק לי מציקים בגן.. ורק עליי שרים שירים.. אני לא רוצה ללכת לגן יותר בחיים!"
החלק ה"פשוט" שזה- פשוט להיות שם ולהקשיב ולחבק...
זה מעייף.
זה ממש אגואיסטי להגיד את זה..
אבל באיזשהו שלב, הראייה השחורה הזו, והניסיון שלי כל הזמן להראות לו צדדים אחרים, ולהגמיש לו את העולם..
פשוט עייף אותי.
היום יותר מכל יום אחר..
"וזכני לגדל בנים ובני בנים, חכמים ונבונים,
אוהבי ה', יראי אלוקים.
אנשי אמת זרע קודש, בה' דבקים..
ומאירים את העולם בתורה ומעשים טובים,
ובכל מלאכת עבודת הבורא..."
http://www.ipanel.co.il/index.php?page=join&content=join&referrer_id=32212

אבל פיתוש בדיוק היה שירשור על זה לא מזמן וזה חלק מאותו דבר בעיניי.
אני בטוחה שהוא לא כזה קורבן ולפעמים נוח לו לראות את עצמו ככזה כדי לקבל ממך חיבוק ויחס, וחשוב לשדר לו שאת החיבוק הוא יקבל ממך בכל מקרה אבל לענות לו פעם אחת לשם שינוי- אני בטוחה שגם אתה מרביץ לפעמים, או אני בטוחה שגם ילדים אחרים חוטפים. לא בגלל שאין לך כוח, אלא בגלל שזה יותר נכון להציג לו את המציאות בצורה יותר מאוזנת.
אז אולי הוא יהיה בשוק פעם אחת, אבל זה חשוב ללמד את הילד לא למצב את עצמו כקורבן, כי זה ממש נוח להיות קרבן וממש גישה לא משהו להמשך דרך. לכולם קשה לפעמים, גם לך. את עדיין לא מרגישה לא קורבן של ההורות, של המצב או של שום דבר אחר כי את לוקחת אחריות על המצב שלך וזה מסר שחשוב שגם יעבור אליו בעיניי.
אני עונה לך מהמקום שלי, יכול להיות שזה לא מתאים לכל ילד, אבל אני בטוחה שתדעי לקחת ממה שאני אומרת את מה שמתאים לך ולו ולראות אם יש בזה משהו.

יש נקודה ממש נכונה במה שאשטנגה כתבה.
גם שחר שהוא ילד סופר רגיש לפעמים מציב את עצמו כקורבן. אז אני לא מתאבלת איתו... אם כי בתחושה הראשונית אני תמיד נמלאת אמפטיה. ואז אני חושבת שבעצם אני צריכה להיות במקום המעצים... אז אני עונה לו. אני גם יודעת ברמה האוביקטיבית שהוא ילד מקובל בגן ולא מאלה שנדחקים הצידה. יש לו חולשות אבל גם הרבה נקודות חזקות ועליהן אני נשענת...

גם שילה - נכון שהוא בועט בדלתות? כנראה שיש לו כוח? כנראה שכשהוא אומר רק לי מרביצים בגן זה לא נכון?

נשמע כ"כ קשה............
התחלתי לכתוב שאני מסכימה עם זה שצריך לשקף לו שעוד ילדים חווים כך וכך ושגם הוא בטח מרביץ וכו' לפעמים,אבל פתאום זה נשמע לי לא נכון.
הקושי שלו הוא קושי אמיתי לגמרי לגמרי ולא קשור לקשיים של ילדים אחרים.
זה כמו שאם הוא יבוא ויספר כל הזמן על ילדים אחרים שמרשים להם דברים שלא מקובלים עלייך בכלל את תאמרי לו שהם זה הם והוא זה הוא.....
מה שכן הייתי מציעה זה בנוסף ל-לנחם אותו כל פעם מחדש לנסות לשאול אותו-מה אתה חושב שיכולת לעשות כדי למנוע מx להרביץ לך וכו'?
בדרך כלל הילד עונה באופן כזה שמגלה לך בדיוק מה קרה לפני כן,ומה הילד עשה שהוביל לסיטואציה....הרביץ לו קודם,חטף,תפס לו את המקום...לא חסר
ולך-
זה באמת מעייף....מאחלת לכם שבת נעימה ורגועה

שושה אבל אז את משדרת לילד שהוא אחראי על זה שהרביצו לו- שלפעמים זה ממש לא המצב..
יכול היות שהרביצו לו כי קינאו בו ורצו לקחת לו את המשחק שהוא בדיוק משחק איתו.
או כי מי שהרביץ לו עצבני כי בדיוק הגננת כעסה עליו ובמקרה הבן שלך היה בסביבה אז הוא חטף, איך אפשר לדעת?

כל אחד אחראי על עצמו. לא הייתי משדרת לילד שלי שבכל פעם שקורה לו משהו לא טוב יש לו חלק בזה. לצערי- זה ממש לא המצב. ראה ערך- הטרדות מיניות שילדים אח"כ מאשימים את עצמם שלא נדע

ברור לי שזה לא נכון שרק לו מרביצים בגן!
יש לו כמה ילדים מופרעים בגן וברור לי שלא רק הוא סובל מזה ..
לא ביקשתי עצות או הכוונות..
וגם לא כתבתי מה אני עושה בזמן שהוא מתלונן על כך ..
רק אמרתי שזה מעייף ..
מעין שיתוף כזה באנחת סוף יום..
http://www.ipanel.co.il/index.php?page=join&content=join&referrer_id=32212

הבנות כתבו דברים מקסימים, נשאר רק לחבק

יואו,כתבתי וכתבתי וזה לא נשלח......

פיתוש,קבלי
סליחה על חוסר הרגישות.....לפעמים צריך רק את השיתוף הזה ולמי שקורא הרבה פעמים מאוד קל ישר לייעץ או לחוות דעה בלי לשים לב.
(ואשטנגה-האחריות בוודאי לא תמיד של הילד.
אבל ההתמודדות והשיתוף של מבוגר אחראי במידת הצורך כן באחריותו,ואת זה הוא צריך ללמוד...
שאני שואלת שאלה כזו לפי התשובה אני יכולה לדעת איך לכוון את הילד שלי להתמודדויות הבאות שלו,וגם לגלות בתשובות שלו דרכי התמודדות משלו שהן הרבה פעמים נפלאות ויצירתיות ולהעצים אותן)

מסכימה עם כל מילה ומילה שלך
מלא

כתבתי ארוך ופתאום יצא מהאתר

לא התכוונתי להשמע לא תומכת
מצטערת אם ככה יצא, ניסיתי להוריד ממך את האחריות לבאסה שלו.
בכל אופן זה באמת מתיש להיות אמא לפעמים במיוחד ברגעים האלו,
מקווה שהיום קמתם טוב יותר

אויש מאמיייייי

ברור שזה מעייף.

ולא, לא רק אצלך.

וזה תפקידינו לכל החיים, איזה כייף, אה?
פייס: ortal_hori