פחד - לידה ומה שאחריה... - הריון ולידה

מבינה אותך כל כך.
לדעתי כולן מבינות, זה נורא טבעי ונורמלי.

כולן מפחדות מהלידה... כולן חוששות מהאמהות
ומה יהיה שהתינוקי יוולד.

אבל לאט לאט
את לא יולדת בחמש דקות ילד בן 6

מצד אחד מה שאת אומרת זה מאוד חכם את מתחילה כבר להסתגל לרעיון שלא תוכלי לעשות מה שבראש שלך..אני לא הבנתי את זה לפני הלידה ולכן קיבלתי שוק של החיים לאחר הלידה(עם כל השמחה שבאה עם הילד)אין ברירות אחרות איך אומרים לא הכול וורוד
נכון זה כייף זה יפה זה אושר זה שמחה אבל זאת אחריות לא קטנה בכלל ..
אבל זה בסדר אני מאמינה שאחרי הלידה את תקחי את זה יותר בקלות ממה שזה נראה לך כי זה ילד שלך!זה כל הכייף וכמה שאת משקיעה ומתאמצת בילד ככה את יותר נקשרת אליו ואוהבת אותו יותר הנה למשל אני הבן שלי עד עכשיו קם בלילה לאכול פעמיים נכון אני עצבנית רותחת מתה לישון כבר לילה אחד נורמלי בלי לקום כל שניה להרים לו תמוצץ או לתת לו לאכול אבל עם כל העצבים אני עושה את זה באהבה זה כל החוויה בלגדל ילד

וואי וואי, איך אני זוכרת את הלילה הראשון שלי בבית עם התינוק.... הוא בכה ישר בלילה הראשון והמשפט היחיד שיצא לי מהפה באותו הרגע היה "אי אפשר היה להשאיר אותו בביה"ח"??

עם הזמן לומדים את התינוק ,לומדים גם שלא חייבים לגשת על הכל מיד ,ולא יקרה כלום אם יבכה עוד דקה ,עד שתעשי פיפי למשל ,אני לא מאמינה שתינוק צריך לבטל אותך או את הזוגיות שלך ,חשוב חשוב מאודדדדדדדדדדדד להשאיר חצי שעה שעה ביום בערב שיש רגע של שקט לזמן איכות עם בעלך !!! שנה ראשונה היא מאוד קשה לזוגיות

ועוד משהו לגבי לידה והנקה
אני מאמינה שידע זה כוח
אני לפני הלידה של איתמר עשיתי מחקר שלם על הנקה ,ידעתי כמעט על כל בעיה אפשרית (משהו שעזר לי למשל לעלות על זה שלאיתמר יש לשון קשורה ובגלל זה בגיל 4 חודשים הוא פתאום מתקשה לינוק כי משק החלב אצלי התאזן ואין לי כבר עודף חלב וקשה לו להוציא את החלב מהשד)
לידה ,בעיני מאוד חשוב לקרוא ולהבין את כל השלבים שקוראים בלידה ואיך הגוף מגיב ואיך להתמודד ...יש ספרים ממש טובים בנושא יש המון מידע ברשת יש סרטי לידה מדהימים ,רצוי תמיד לקרוא את הדברים הכי חיוביים שיש . לא להקשיב לסיפורים מפחידים !
נשים ילדו בלי אפידורל אלפי מיליוני שנים אנחנו מסוגלות ,ככה שגם אם לא תקבלי אפידורל תאמיני לי שאת מסולת ללדת .

אייך אני מבינה אותךךךךך....
אייך את מחזירה אותי 6 וחצי שנים אחורה ... אמא כל כך צעירה ( הייתי אז 22 וחצי בערך ) ... לא ידעתי מה מחכה לי מי נגד מי ... הלידה לא היתה קלה כמו שחלמתי , הכל כאב הכל לא היה ברור וורוד.... עזרה היתה לי מסביב הייתי חודש אצל ההורים שלי , אבל מהר מאוד נכנסתי לשגרה הזאת למרתון הזה לקום להאכיל לקלח וכו ... לא באמת הכל פשוט ההנקה לא הלכה לי כמו שצריך ופשוט בכיתי כל פעם שהיה מתעורר מרוב כאב , אבל לא וויתרתי והבאתי יועצת הנקה והצלחתי להניק בסוף בהצלחה גדולה , ( שנה וחצי). התעסקות סביב הבייבי זה עולם אחר הוא מנהל לך את הזמן ולא את אותו לפחות בהתחלה , יכולה לשגע אבל מהר מאוד נכנסים לשגרה ומתרגלים ... והנה בלי שנרגיש הגדול שלי עולה לכיתה ב׳ ולחשוב שאמרתי אחרי הלידה שלו לא רוצה ללדת יותר .... והנה ענבר באה אחריו ... ובקרוב מאד השלישית (: יהיה בסדר תהנו מהזמן יחד תצאו תבלו תנוחו כמה שיותר ( לא אומרת שאחר כך איפשר ) אבל בקרוב האושר הקסום הקטן יגיע ... ותתחילו להינות יותר כמשפחה !!!!

החששות שלך מאוד טבעיים.
לי היו המון חששות והלכתי להתייעץ לפני הלידה על בסיס חודשי (פעם בחודש) עם איזה מישהי שעושה הכנות ללידה (בפן הרגשי והנפשי), ולמרות זאת היה קצת הלם בהתחלה.
לי אישית היתה לידה לא קלה (ואקום) עם המון תפרים וגרון שכאב מהצרחות, אבל אני מכירה המון המון בנות עם חווית לידה נעימה !!! מישהי מהעבודה שלי ילדה עכשיו בת ראשונה בלי תפרים, עם אפידורל ואמרה שהיתה חוויה נהדרת - אז ככה שזה מתשנה מאחת לאחת. יש כל מני לידות וכל לידה שונה לגמרי מהשניה, אז את לא יכולה לדעת מה יהיה אצלך.
הלילות בהתחלה קצת קשים, כי התינוק מעיר אותך כל כמה שעות בגלל שהוא צריך לאכול - אולי תדברו את ובעלך ותראו איך אתם מקלים אחד על השני... אולי זה יכול לעזור ולרכך את ה"הלם"...
בהתחלה הם רק אוכלים וישנים - אולי תצליחי לתאם את השינה שלך עם שלו - זאת השאיפה אני חושבת.
אם את צריכה עזרה בהנקה, השוק די מוצף ביועצות, אז ככה שלא צריכה להיות בעיה, אבל גם כאן תקחי בחשבון שלא כולן מצליחות, וזה לא כישלון אישי שלך, אלא לפעמים תולדה של נסיבות, אז תנסי לצמצם את הציפיות שלך מעצמך, כדי למנוע תסכול ו"אכילה" עצמית שכמובן לא תורמים, אלא רק מעיקים ומזיקים, כי תינוק צריך אמא שיש לה מצב רוח (עד כמה שניתן).

בהצלחה !

אני איתך

בהריון ראשון ומאוד מלחיץ אותי כל מה שקשור בו ומה שבא אחריו
מה לעשות? מה להכין? מה לקנות?
איך תהיה הלידה?
אצלי הקשיים גדולים יותר כי הכל כאן בספרדית............ לא שפת אם שלי
מה לעשות עם התינוק?
איך יהיה בלי עזרה מהסבתות והדודים כמו שראיתי את אחותי מגדלת שלושה ילדים...... העזרה הזו נראית לי ברכה נפלאה ולא מובנת מאליה
ואני כל הזמן חושבת על מה זה יעשה לזוגיות
איך אהיה בתור אמא ואיך בן הזוג בתור אבא
וההוצאות הכרוכות בתינוק\ת בבית......
ועוד ועוד ועוד
אני קוראת הרבה באינטרנט וגם ספרים
מתייעצת פה עם הבנות ועם חברות בעלות נסיון

זה מאד מאד טבעי!

מה נראה לך? אנחנו נולדות אימהות?
פייס: ortal_hori

בנות

תודה עלך העידוד וההבנה, עדיין יש לי המון פחדים.
בעלי הביא לי הביתה ממישהי שעובדת איתו 5 ספרים על הריון, שינה, לידה וכו'.
אולי אתחיל לקרא קצת, יש מצב שזה ירגיע אותי...

פחדים שקיימים בכולנו, בצורה כזו או אחרת.
נראה לי שהפחד הכי חזק אצלי שאני לא אהיה אמא מספיק טובה כמו שאני מקווה להיות... במיוחד אחרי שכל כך הרבה זמן אני מייחלת לרגע הזה, לאושר הזה להיות אמא
ומה אם אני לא אהיה מאושרת כמו שציפיתי כשהוא יוולד?!
משתדלים לא לחשוב על זה יותר מדי - כי זה כמו נבואה שמגשימה את עצמה, כשמכניסים את זה לראש יותר מדי.
תשני מחשבה - בכח אם צריך כל פעם שעולה לך הפחד לראש, תגידי לעצמך ההיפך בטון חיובי ותאמיני בעצמך, כי כמו שנשים אחרות יכולות אין סיבה בעולם שאת לא