סיפור לידה קצרצרה שלי - הריון ולידה

כפי שכתבתי בפורום שירדו לי המים ב5:10 בבוקר ,את איתמר שלחתי לסבתא ב6 והתחלנו להתארגן לאט לאט ,בגלל שמאיר נמצא 5 דקות נסיעה לקחתי את הזמן כי הצירים עדיין הרגישו לי לא כואבים מידי למרות שהיו כל 5 דקות בערך,לא באמת תיזמנתי ...ב7 בבוקר בדיוק נכנסו לקבלה של חדרי לידה חיברו אותי למוניטור ,כמובן שלא הסכמתי לשכב ועשיתי את המוניטור בעמידה וכפי שמוניטור יודע עשות הוא התנתק כמה פעמים וזה היה נראה כאילו יש ירידות בדופק ובגלל זה המיילדת לא הסכימה לשחרר אותי מהמוניטור שעה וחצי ואולי גם הייתה ממשיכה עוד,אבל הצירים התחילו להיות כואבים וכל דקה, בצירים האחרונים לפני צירי הלחץ היו 2 שכאבו לי יותר מהרגיל ופשוט צעקתי לבעלי שירוץ להגיד למיילדת שנראה י שאני יולדת ואני מרגישה שאני צריכה ללחוץ ,הוא קרא למיילדת שהגיע בזמן שאני מורידה מכנסיים ומבינה שיש גם דם יחד עם מי שפיר על התחבושת ששמתי בבית ,כמובן שבראש שלי אני ישר מריצה סרטים על הפרדות שיליה וכו' ,זה אגב היה דימום קטן של פתיחה מלאה כנראה . המיילדת ביקשה שאשכב על המיטה על הגב שתבדוק לי פתיחה ,מצידי לא היה שום מצב פיזית לשכב על המיטה הייתי תקועה בתנוחה מקופלת ,באותו רגע הרגשתי שאני יולדת ושאני חייבת ללחוץ ,עליתי על המיטה על 6 ופשוט התחלתי ללחוץ ,תוך כדי השתחררו לי צרחות בלתי נשלטות והבנתי שזה פשוט עוזר ללחוץ לכיוון הנכון ולא כמו שאומרים תמיד לעצור את הנשימה וללחוץ כמו לקקי ,זה הורס את רצפת האגן ולא כדאי! , אחרי שנגמר ציר לחץ המיילדת בדקה לי פתיחה על 6 והודיעה על פתיחה מלאה וראש בספינה +2 (שזה אומר שאני בלידה וכדאי מאוד להעביר אותו לחדר לידה) השעה הייתה 8:35 ) כיסו אותי בסדין וכמו שהייתי על המיטה של הקבלה ,ככה כמו שהייתי הובילו אותי לחדרי לידה תוך כדי שאני צורחת בכל ציר לחץ,שוב הצרחות הן בלתי נשלטות ,זה לא הרגיש בכלל כמו כאב זה היה לחץ אדיר שחייב להשתחרר וצרחה עזרה לשחרר עוד ועוד .
הכניסו אותי לחדר לידה ב 8:37 ,הצלחתי בין צירי לחץ לעלות על המיטה של חדר לידה באותה פוזה בדיוק ,כשאני נשענת על המשענת של המיטה עם הראש בתוך הכרית ועומדת על הברכיים עם הגב לדלת ,כל ציר פשוט צרחתי לתוך הכרית ,המיילדת אמרה שאני מבזבזת אנרגיה ושאעצור את הנשימה ושאלחץ כאילו לקקי ,פשוט אמרתי שאני עושה מה שאני מצליחה והמשכתי לצרוח ,הכי מצחיק שבין ציר לציר הסתובבתי וראיתי סטודנט וסטודנטית בחדר צופי מהצד ,בכלל החדר היה פתאום מפוצץ ,כנראה הקפצתי את כולם עם הצרחות שלי ,הייתה מיילדת ויחד איתה משתלמת (מיילדת שעדיין לומדת מי שזוכרת כמו מינה שלנו בפורום ) בקבלה חתמתי שאני לא מעוניינת בסטודנטים בשום פנים ואופן בלידה שלי ,ואז צרחתי :"סטודנטים החוצה" ,והמשכתי ללחוץ,הם כמובן התאדו משם מרוב פחד כנראה ,לא נעים אבל לא תודה במיוחד שזה היה בן ! בלידה עצמה לא כאב לי פשוט שרף לי למטה והרגשתי לחץ אדיר ,כשהראש יצא הייתה הקלה ולא רציתי ש המיילדת תמשוך אותו החוצה רציתי שיחליק לבד ,היא המשיכה להגיד תלחצי עוד גם כשלא היו צירי לחץ ,לא הסכמתי ללחוץ והמשכתי ללחוץ רק כשהרגשתי צורך ,היא משכה אותו החוצה והרגשתי הקלה עצומה ,מייד היה בכי ! הסתובבתי והתיישבתי מולו ,הוא היה פשוט מושלם וממש ערני,הניחו אותו על הבטן החשופה שלי והוא היה כל כך חם ונעים ,ישר הנקתי אותו ,הוא התחבר מעולה ,קיבלתי זריקה של פיטוצין בטוסיק ,זה לא ממש היה משנה לי ולא הייתי מתנגדת גם במצב רגיל וזהו בשעה 8:46 הוא היה בחוץ פחות מ10 דקות בחדר לידה ופחות מ4 שעות מירידת מים .
הלידה הייתה מדהימה והתאוששות עוד יותר ,הרגשתי מעולה מייד !
הייתה שריטה קטנה שהחליטו לתפור ,הרופאה שתפרה אותי הכרתי אותה מההתנסות שלי במיון נשים ,מקסימה מאוד ,ביקשתי שתתפור יפה :)
המיילדת בהשתלמות צחקה יחד איתי בחדר התאוששתי על הצרחה שהכנסתי לסטודנטים של מדא ואמרה שגם היא לא הייתה מסכימה שיהיו בלידה שלה.
השמועות עליי עברו מייד בכל חדר לידה ומחלקת יולדות ,סטודנטית לסיעוד שילדה בלידה זריזה שכזו :) המחלקה הייתה נהדרת בביות מלא ,לא הייתי דקה אחת בתינוקיה והיה מעולה . פשוט חוויה נהדרת