מה רע בזה??? - הריון ולידה

ממש לא...
אני בת 30.. ואחותי בת 20 וחצי..
יש לה בת בגיל שנה וחצי ועכשיו היא בהריון השני..
היא ממש לא מרגישה ככה..
שכל אחד יסתכל על עצמו..ויעשה מה שטוב לו

יהיה לך ילד ויהיו לך חיים יותר מלאים מכל מי שמעיר לך

אני בת 23 ואמא ל2 . התחתנתי בגיל 20 והפכתי לאמא בגיל 21 ולאמא ל2 לפני חודש.
אני לא מרגישה חסרת חיים להפך.
יש לי בית בעל וילדים. אלה החיים בעיני.
נכון זו לקיחת אחריות בגיל צעיר. אבל מי אמר שזה דבר רע?
יש לי חבאות שאפילו מקנאות בי על המקום שאני נמצאת בו. בזמן שהן מחפשות את עצמן אני הגעתי אל המנוחה ואל הנחלה.
אני לא אומרת שלא צריך להנות. אבל אני לא חושבת שלהביא ילדים זה לגזור על עצמך מוות. להפך. הפשושים האלה הם החיים.שלנו.
אפשר להנות איתם ביחד

הייתי שמחה אם הייתי מתחתנת צעירה ויולדת בגיל 20+...

אני בת 22 בהריון ראשון
אם הייתה לי אפשרות היתי מביאה ממזמן
הכל מקנאות שימי פס על כולםםםם
אף אחד לא מגדל לך את הילד
שיקפצו

אם עשיתי צעד טוב בחיים זה שהתחתנתי.. וב"ה עכשיו בדרך להיות אמא.. וזה לא כי חס וחלילה היה לי רע ברווקות.. ממש לא.. הייתייוצאת מבלה והכל בכייף.. אבל עכשיו אני מבינה כמה זה היה כלום לעומת האושר שיש לי היום...
אני בת 21 ....

אוייי כמה שאני מבינה אותך! אני גם בת 21 וכרגע בתחילת ההריון
כמה שזה מעצבן שאנשים יושבים ורק מנסים להראות את הרע שבדבר
אל תתייחסי מאמי לא שווה התייחסות!

איזה שטויות .מי אמר לך את זה !!!..
אני עוד חודש חוגגת 29 !
התחתנתי בגיל 21 ובגיל 22.ו4 חודשים הייתי אמא ושנתיים וקצת אחרי הייתי אמא לשניים .... אין יותר כייף מזה אמא צעירה !!! לא מצטערת על שום רגע
ולא אומר אם את אמא צעירה החיים נגמרים .. אני מטיילת מבלה נוסעת חוזרת והכל בשליטה אביבית

בתחילת ההריון יש גם כמה שניסו להגיד לי בדרך יפה להפיל
יש חברות ומשפחה שפירגנו ויש כאלה שממש לא !
אני אחת שהייתי חייה את הלילה רק מסיבות
ואלכוהול ומרגישה שמיציתי הרבה ורציתי להחתחיל חיים חדשים
אגב את בעלי גם הכרתי במועדון חחחח
ועל זה גם היו אומרים לי דברים רעים
ובקשר לזה לא שמתי על אף אחד כולל החברות שאמרו !
ובסוף זכיתי :)

קיבלת פה את כל הסיבות למה כן להביא ילד בגיל צעיר..ולמה לא להתייחס לכל אותם אלה שלא נעים להם לשמוע את זה..
אני הייתי בת 23 וחצי כקהבן הגדול שלי נולד..ואמרו לי איך אפשר וכו..
ואני אומרת ואמרתי..שמתנה גדולה ממנו לא יכלתי לקבל..נסיך שלי!!!
תהי רגועה את הולכת להיות כל כך מאושרת

גיסתי התחתנה ( עם אחי) בגיל 18 ויש לה בת שאוטוטו חוגגת שנתיים:)
אל תתייחסי לאנשים תמיד יהיה להם מה להגיד

את יודעת מה הכי יפה בכל הסיפור הזה של כל אלו שמותחות לך ביקורת על החיים?? זה שבעוד 10 שנים הן יהיו עם ילד תינוק בן יומו, ואת תוכלי לשבת לך בנחת על הספה עם נס ביד ולהינות מהשקט כי ילדייך יהיו כבר גדולים...

אאני ילדתי את הבכור שלי בגיל 23, ובגיל 25 כבר הייתי אמא ל- 2... היום אני בת 30, עם ילד בן 6וחצי וילד בן 4 וחצי (ועוד אחד בדרך) וזה הספק לא רע להיות אמא ל 3 בגיל 30

אני בת 22 נשואה + אחת בדרך מאושרת כמו שלא היתי מיימי.
אפילו יותר מבימי "ההוללות" שהיתי יותר קטנה וכל היום היתי עסוקה באיך לעשות חיים
איך לצאת למועדון לשתות ולעשן .....

ותמיד יש תגובות לטוב ולרע.
תאמיני לי אני רואה הרבה מאוד חברים חברות בני גילי או כאלה שהיו איתי בכיתה
ואני קוראת את הסטטוסים העלובים שלהם בפייסבוק ובאיזה שטויות הם מתעסקים
ואני אומרת לעצמי [בהתנשאות רבה וגאווה אינסופית] ברוך השם!
ברוך השם שאת מאחוריי זה,
ברוך השם שעברת את זה , את כל "שבורונת הלב" מהבחורים הזבלים שיש בחוץ,
את כל הסטלות המגעילות האלה של לשתות עד אובדן הכרה ולהזרק במועדון כל הלילה.
את כל הרדיפה האינסופית הזאת אחרי ה"מה יגידו" "מה יחשבו" ,
ההתעסקות השטחית הזאת במראה חיצוני , בלקנות רק את ההכי יקר וכל החרא הזה.

היום אני מגדלת בתוכי חיים , ברוך השם שבוע 23 , מאושרת על המתנה שנתנה ליץ
הכל נראה לי שטויות , שטחי ושולי כבר לא מעניין אותי שום דבר אבל שום דבר חוץ
מהילדה שלי והמשפחה שלי.

אני מאחלת לך רק הצלחה והכי חשוב ... תיהיי שלמה עם עצמך
תאמיני לי שהכל אבל הכל נובע מקנאה...

מה?!? גם אני ילדתי את מאור בגיל 21 והתחתנתי ב 19 וטפו טפו בלי עין הרע החיים שלי דבש!!!ומי שאומר לך את זה או שהוא מקנא בך או שלא יודעת מה

אין כל רע יש שמוכנים יותר יש שמוכנים פחות יש יתרנות ויש חסרונות כמו לכל דבר כל אחד עושה את שיקולו האישי ואל תתני לאף אחד לערער לך את הביטחון יש לי חברה שבגיל 28 ילדה ולא הייתה מוכנה לילד ויש לי חברות שילשו מוקדם יותר ותאמיני לי הן משתלבות יופי גם חברתית וחיות ברוך השם הכל זה עניין שלך בהצלחה

אני באמת חושבת שזה מאוד אישי נושא הגיל ומתי להתחיל
אני תמיד חשבתי שאתחתן בגיל 26 ואהיה אמא ל 2 לפני גיל 30
אני מאוד מצטערת שאני רק עכשיו מתחילה את המסע המדהים הזה
בן זוגי ואני יחד הרבה שנים וידעתי שזה זה אחרי שבועיים! (נשים יודעות מיד)
אנחנו קיבלנו החלטה לשים את הקריירה קודם ואת העסק שלנו ונסענו לחו"ל אחרי החלום
לא היה לנו כסף לחתונה וילדים ולכן זה גם לא היה במחשבות
מה גם שאני לא הרגשתי בשלה
היום אני נשואה טרייה ותודה לאל בהריון אבל בהחלט מרגישה שהרבה יותר מדהים זה להתחיל כאמא צעירה בגילאי 20 פלוס
לא חשבתי שאביא ילד בחו"ל ולא בישראל
אבל החלום עוד לא הוגשם במלואו ואני שמה עכשיו את המשפחה קודם ואנחנו רוצים להקים משפחה ולכן התחתנו וההריון זה אושר
לא הכל יוצא כפי שמתכננים
היום המון מתקשים להיכנס להריון בגילאים המאוחרים
אני רואה את אחי וגיסתי נאבקים על ילד שני והם כמובן התחתנו בגיל מבוגר יחסית
אחי היה בן 35
הוא פשוט לא היה מוכן קודם
והוא מצטער שלא התחיל קודם.......
זה באמת אישי
מסביבנו יש המון ביקורת ואני חושבת שכולנו חוטאים בעניין
אני מבטיחה לשים לב למה שאני אומרת לחברות על נשואים ואמהות וכל המשתמע בכך
כי באמת שהביקורות האלה רק פוגעות
שכל אחד יעשה מה שטוב לו ויחיה איך שבא לו!!!

יום נעים לכולם

אין בזה שום רע החיים לא נפסקו להפך הם מלאים יותר ואת יכולה לשלב הכל
ביחד עם האימהות והנישואין על תקשיבי לאף אחד והעיקר שאת מאושרת

תראי זה הכל עניין של השקפה אני בטוחה שלא אומרים לך את זה כי רוצים ברעתך
אצלי הרתיעה מגיעה מהצד של המשפחה שלו שחושבים וכמובן שיש אמת בדבריהם
שקודם כל צריך להיתבסס לקנות בית ללמוד וכו ורק אז להביא ילדים
אני אישית חושבת שנכון זה חלק מהעניין אבל ללכת ללמוד אפשר גם עם ילדים
קצת יותר קשה אבל בהחלט אפשרי !! שיהיה לך בהצלחהה ותקשיבי רק לעצמך וללב שלך.

שטויות במיץ

יש כאן חלק גדול של קטינות

אני חושבת שרוב מי שמרים גבה לא אומר את זה מקנאה או מרוע.
זה מאוד לא מפתיע שקשה לאנשים לקבל את העובדה שבחורה בת 18\ 19 \ 20 מחליטה להביא ילד או לצורך העניין אפילו להתחתן.
באותה מידה מקשים על חייהן של אלו שהחליטו לא להביא ילדים עד גיל מאוחר, עם דגש על המילה החליטו, ויש לא מעט כאלו.
אני יכולה להבין איך אנשים נבהלים בשבילך, גם אם זה לא נכון לגבייך, רוב הנשים לא מוכנות נפשית להיות אמהות בגיל כל כך צעיר, והריון בגיל כזה הוא לא דבר שכיח כמו פעם.
אני, לדוגמה, תמיד הייתי מאוד מאוד מאוד אימהית, מגיל 16 חלמתי על הריון וילד אבל לא הייתי מוכנה לעשות את הצעד הזה באמת כי הרגשתי שאני לומדת על עצמי כל כך הרבה בשנים האלו, מגיל 20 עד גיל 26 בערך ממש יכולתי לחוש את השינויים והלמידה העצמית, איך התפתחתי ולמדתי על עצמי כל כך הרבה.
ולא בילתי במועדונים, ולא סיימתי לילות שיכורה על רצפה איפשהו, לא התעסקתי רק בתפל אלא יותר בעיקר, גילתי כוחות ותעצומות נפש שלא ידעתי שיש בי, החכמתי ובגרתי, חייתי בכל מיני מקומות, הכרתי כל מיני אנשים ובעיקר את עצמי.
עכשיו אני בת 27, חוגגת 28 בנובמבר ומרגישה כל כך שלווה, רגועה ומוכנה.
לא הייתי מקדימה או מאחרת את זה, לא ביום וגם לא בשעה.
אי אפשר להקצין לכאן או לכאן, אלא להסתכל על כל אדם בצורה אינדוידואלית.
שני דברים אני יכולה לומר בוודאות,
1. לא הגיל קובע אם אמא היא אמא טובה יותר או פחות אלא היכולת שלה להכיל את הילד, לטפח, לאהוב, להציב גבולות, לחנך, לתת אהבה ללא תנאי וליצור אדם מוסרי, ערכי ומצפוני.
2. אם את שלמה עם ההחלטה {וניכר מדברייך שאת שלמה}, זה מה שתקריני וכך תנהגי.
מעבר לזה, תהיי סבלנית לגבי הסובבים אותך, אנשים לא תמיד יודעים להתמודד עם הקצוות של החיים ומרגישים יותר בטוחים איפשהו באמצע.
תגידי לכולם שהכל קורה מסיבה והעיקר שכולם יהיו בריאים ותמשיכי הלאה בראש מורם.

שום דבר רע.
רק יתרונות!!!!!!!!!!!!

אם נולד ילד בגיל 40 זה הפסקת לעצמך תחיים בגיל צעיר.
למה עד שהוא יוצא לצבא את כבר לקראת סיום החיים וכמה זמן תחכי עד שתיהיי סבתא? בגיל 70? מי נשאר צלול שם? חחח

אם אנשים עם ילדים אמרו לך את זה, אז זה מאוד עצוב, שהילדים שלהם הפסיקו להם את החיים...אולי שווה להגיד להם את זה. שישנו תפישת עולם, שילכו לטפל בדיכאון שלהם.

בדולינה.
נהנתי לקרוא ..את צודקת..כל אחת בזמנה..העיקר שכל אחת תהיה שלמה..
ודרך אגב אנחנו באותו שבוע ויום אני חושבת

תודה תותי

וואי כמה אמהות צעירות יש כאן ,תראו לכולנו יש חיים כולנו בפורום

אנשים צרי עין וקנאים, נקודה!!!
אני התחתנתי בגיל 22.5 וילדתי בגיל 24... אז מה?!?!
הרבה פעמים אמרו לי את מה שאמרו לך ועוד הרבה דברים...
פשוט לא סופרת אותם!
תהני מכל רגע שאת מאושרת ושמחה

אין בזה שום רע!

יש בזה הרבה אושר,שמחה,התבגרות,אהבה,אחריות

אני עוד חודש בת 23 ואמא ל-3 נסיכות קטנותתת (שנה ו4חודשים ותינוקת בת שבוע וחצי)

נכון,לא תמיד זה קל,יש רגעי משבר,רגעים קשים אבל בסוף עולים לישון מרוצים,עם חיוך על הפנים!

אני באמת לא מבינה למה נשים רבות כל כך פה "מרגיעות" ו"מנחמות" את פותחת השירשור בזה שהם למעשה פועלות באותה הדרך שהן טוענות שהאנשים שהעירו לה פועלים.
למה לדעת חלקכן כולם קנאים, צרי עין, רעים וכו'? אתן באמת חושבות שיש לה אוסף מרהיב וגדול כל כך של אנשים שלא רוצים בטובתה בסביבתה הקרובה?
למה "לנחם" אותה שכל מי שאמרה לה כך תעבור חיים מלאי ריקנות עד שתגיע לאימהות? ולמה לקבוע שה"מסכנות" יכנסו להריון "רק" בגיל שלושים ויהיו סבתות זקנות וחלשות?
למה בכללי, העצמה שלה, צריכה להיות על חשבון של אנשים שכנראה באמת דואגים, להוציא כמה פלוצים חמוצים שאכן אמרו את הדברים בקטנוניות ואולי סתם כי רע להם בחיים ולאו דווקא כי בא להן הריון בזה הרגע.
הרבה מהחברות שלה יעברו שנה עד 20 שנים של מסע הכרות נפלא עם עצמן, וסביר להניח שרובן גם לא יגיעו לגיל 30 ללא ילדים.
בכללי, במקום להסתכל על הצדדים הרעים תנסו להבין שלפעמים אנשים באמת מתקשים להבין, כולל כל אחת כאן מאיתנו, דברים שלא מקובלים עליהם.
והרבה פעמים אנחנו פוגעות בהיסח הדעת, לפעמים אפילו מתוך דאגה כנה ולא מודעות לזה בכלל.
מבחינתי, חיזוק הבחורה צריך לבוא ממקום חיובי ולא שלילי, בטח לא לספר לה כמה אפירוריים וחסרי טעם יהיו חיי חברותיה היקרות, בראש ובראשונה, כי זה לא נכון.
אגב, לא מפתיע שבחורות בגיל 19 או 20 משתכרות הרבה, אל תדאגו, הן גם יעברו את השלב הזה וגם ממנו, כמו מכל דבר, יחכימו {כמו לא לערבב אלכוהול למשל