אני בדיכי ואין לי איפה לשפוך :( - הריון ולידה

ב"ה

קשה לי נורא עם ההריון ( פיזית) אני עייפה בטירוף!!!!!!!!!!!!!!!! כל היום עייפה לקראת אחה"צ ,ערב קצת פחות עייפה דווקא.....
חגי איתי בבית עדיין וממש קשה לי איתו ( הוא בן שנה וחודשיים והפך לשובבון ) צריך השגחה מלאה!!!!! הוא מטפס על הספות ונעמד! פותח ארונות , מטפס על כיסאות, כל פעם משו מפחיד אחר!!!! אני לא יכולה לבשל,לא יכולה לכבס!!!! כלום!!!!!!! וכשהוא נרדם גם אני נרדמת :( ב16:30 אני יוצאת לקחת את איתמר מהגן ואז או שהולכים לסבתא,לדודים,לטיול או שחוזרים הביתה..... גם איתמר מרגיש שאני עייפה,תשושה וחסרת סבלנות וכמובן מנצל את זה כדי להרגיז אותי דווקא בנקודות הקטנות, אני מבקשת ממנו לפעמים שיעזור לאימא לדוג' שיאכל ארוחת ערב לבד ושיעשה דברים שבד"כ עושה לבד כי קשה לי ( בעלי בד"כ חוזר ב19 בערך הביתה ) וכמובן שזה לא תמיד הולך!!! בשבתות אני סובלת!!!!!! אין לי כוח לבשל לכבוד שבת אז תמיד הולכים להורים , ההורים של בעלי גרים קומה 5!!!!!!!!!! אני מתעלפת עד שאני מגיעה..... בעלי הרבה פעמים מציע שנישן כבר שם, וניסיתי אבל ממש קשה לי להרדם במקומות אחרים לא נוח לי ואני לא נרדמת ואז קמה בבוקר עצבנית ברמות!!!!!!!!!!!!!!!!!ואיתמר אצל ההורים של בעלי אף פעם לא טוב לו הוא צורח ומשתולל ובוכה כל הזמן!!!!! ולכן אני מעדיפה לישון בבית......
אם הולכים להורים שלי אז דווקא יותר טוב ( הם גרים קומה 2 ) איתמר יותר רגוע משום מה שמה ,ואח"כ חוזרים הביתה......
אני מרגישה אימא חרא!!!! אין לי עצבים לילדים שלי!!! את איתמר רשמתי לקייטנה מה28.7-23.8 ז"א שיש לו איזה יומיים להיות סה"כ בבית לפני שחוזרים לשנה"ל איזה מין אימא עושה דבר כזה ולא רוצה לצאת קצת לבלות עם הילדים???? אני!!!!!!!!
אין לי כוח לכלום,, אני כל היום בוכה..........
ונמאס לי מבעלי שלא מנסה להבין ולתמוך בי... ותבינו כבר שנה הבאה הוא רוצה עוד ילד ואני אומרת לו אין מצב!!! סגור!!! לפחות 3 שנים!!!! ולא מזיז לי עד כמה פיזית ונפשית זה ממוטט אותי, אנחנו דתיים ואין לי מושג מה לעשות בעניין הזה?? הרב שלנו אף פעם לא מתיר, אז אמרתי לבעלי שנלך על השיטות הקדומות ופשוט נתנזר... מה לעשות בנות??? עצה???