לא יודעת מאיפה להתחיל..
אם אתן זוכרות מה כתבתי כאן על בעלי ואימא שלו...כל המצב הזה עשה לי רע..הוא המשיך לענות לה כל שנייה וחצי ולתת לה דין וחשבון מה עם הבת שלי מה ואיפה היא ומה קורה..אימא שלי באה עם הילדים שלי אתמול...והיא על כך דואגת לי...
למה לעזאזל מה שעניין אותו היה לקחת את הילדה לשם ולא להביא אותה אליי היום שישי!!היא מתנהגת באטבססיסיות וברגע שהוא לא לקח את הקטנה שלי לשם משום שביקשתי שתישאר עם אח שלה אצל אימא שלי היא פשוט מתקדרת אליו וצועק ת ופשוט משגעת אותו!!!

אתמול היה השיא. ..
אימא שלי אמרה לו שיכבה את הפון או שילך הביתה. .אז הוא כיבה..
בערב כשאימא שלי והילדים באו ללכת ..אפילו שאני בהשגחה כאן..יצאתי איתם כדי להביא עמה דברים מהבית..עליתי לאומא שלי ואז נסעתי לבית דלי..בעלי כבר היה שם וזה היה רגע שהיה נראה כמו סיוט. .באתי לדפוק בדלת ואני שומעת אותו צועק...שתלך להז..שתמות שתישרף..דפקתי בדלת..וצרחתי עליו עם מי הוא מדבר והוא ניתק לה בפרצוף..ואומר לי מה אין לי זכויות מה עדית ממני???


צרח עלי..חשבתי שאני צתעלפת המקום..לקחתי את המפתח ונסעתי לבית חולים..
לא בכיתי..לא כלום..לא האמנתי הייתי בהלם..רק לתת לאישה הזאת פתח ןלדבר עליי ככה..מה היא אמרה לו שהביא אותו למצב כזה???
אלוהים שיעזור לי..באתי לבית חולים ושוב ירדו לי מים הלילה..לא אמרתי על הדבר הזה לאימא שלי..זה פשוט חהרוס אותה..ועדיין אני כאן בהשגחה):