ממש רע לי, וקשה לי... - הריון ולידה

כמו שכתבתי פה לפני שבועיים בערך, עברתי הפלה נדחית, עובר ללא דופק :(((
אני ובעלי לקחנו את זה ממש קשה.
בימים הראשונים היינו ממש מנותקים איד מהשני, לא דיברנו בככל אפשר להגיד.
ביום שישי האחרון התקרבתי אחיו חיבקתי ונישקתי, אמרתי לו שאני ממש התגעגעתי אליו, לחום שלי לחיבוק. לריח שלו, והוא לא ממש הגיב לא אמר מילה, אומנם חיבק ונישק בחזרה אך בשתיקה.
הרגשתי שהוא ממש מרוחק ממני וכאילו הרגשות שלו השתנו כלפיי, או אפילו אולי ירד לו קצת ממני.
אז שאלתי אותו אם זה באמת ככה, כי זה מה שהרגשתי.
והוא לא ידע מה לענות לי, קמתי וממש נפגעתי ממנו, והוא אמר לי שזה יכול עוד להשתנות, מה שעוד יותר נתן לי להרגיש שזה באמת המצב.
בשבת הוא אמר לי שהוא לא התכוון למה שאמר יום לפני, ושהוא מאד אוהב אותי, אבל כל מה קרה גרם לו להתרחק ממני, ולחשוב.
אתמול ניהלנו שיחה רצינית, והוא אמר שהוא לא יודע מה קורה איתו, שהוא ממש מבולבל עם הרגשות שלו, אבל עדיין אוהב אותי ולא רוצה לאבד אותי.
ממש קשה לי עם כל מה שעובר עליי, חשבתי להיכנס שוב להריון בתקופה הקרובה על מנת ״לפצות״ איך שהוא על האובדן שהיה, ועכשיו אני לא יודעת מה בכלל יהיה עם הקשר שלנו, ואם בכלל נמשיך להיות ביחד..
אחד הדברים שהוא אמר, זה שמה שקרה גרם לו לחשוב אם אנחנו אמורים להיות ביחד, אולי זה הכל ככה יצא מלמעלה.
וזה עוד יותר הורג אותי, הוא הציא שננסה ונראה מה קורה, אבל איך אני יכולה לנסות אם אלו המחשבות שלו?? אם הוא לא יודע מה קורה איתו בכלל, איך אוכל להסתכל עליו, בלי לחשוש?? בלי לדעת מי יהיה מחר, בלי תוכניות לעתיד.
לשוב שבכל רגע הוא יכול לבוא ולהגיד שזו, שהוא כבר לא אוהב אותי...
הרגשות שלי אליו נשארו כמו שהיו...
מה דעתכן??
איך אני אמורה להתמודד עם כל זה??
מרגישה שכל העולם פשוט נפל עליי...!!!!
תעזרו לי, בבקשה :(((