שהבת שלי בסדר ברוך ה' ושהכל עבר בשלום..
אני מסתכלת על הבטן שלי..לפעמים נוגעת בה ושוכחת שהבובה שלי לא שם. אפילו מרגישה מן אשמה שלי אישית..איך לא החזקתי אותה..מה גרם לכל זה?אולי זה בגלל שהרגשתי בתקופה שלפהי הלידה כאבים חזקים בטבור שלי כל הזמן..ובגלל זה הייתה צניחה שלו?את זה לא שאלתי את הרופאים..
בכל אופן מרגישה מן כאב כזה שהיא לא אצלי בבטן..הוה לה עוד ככ הרבה זמן להיות שם

אלמול הייתה בפגייה אחות ממש חמודה..אמרתי לה שהילדים דלי מחכים בחוץ ואני באה בלילה לשאוב לה אז היא הוציאה את הקטנה מהאינקובטור והראתה להם אותה מהדלת..הבן שלי כמעט התעלף..השתגע מהדיער השטני בלונדיני ואמר שהיא נראית כמו בובה קטנה..סוף סוף נרגעתי..כי ידעתי שמציק לו שלא לראות אוצה..הוא שם את הידיים על הראש מהלם וחייך..אף פעם פעם ראיתי אותו ככה
