תיסכול - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • ב"ה
    אני יודעת שאני מתוסכלת המון מהנושא, יכול להיות זה קשור להריון וההורמונים והחום המתיש הזה. בעעע..... אבל. שוב מאוד קשה לי עם איתמר, כשהוא מתעורר לבד, הוא נכנס ללול של חגי ומשחק איתו עד פה הכל בסדר, בשבת הוא הכניס את הספר שלו וחגי קרע את הדפים, הסברתי לו שחגי קטן ולא מבין ולכן אני לא מסכימה שיביא לו ספר כזה,בצהרי שבת כשהם קמו משנ"צ אותו סיפור רק שהפעם חגי קרע את הדפים לחתיכות קטנות, אמרנו לאיתמר שזהו אם הוא לא מקשיב נחביא את הספרים שלו וזהו....
    היום בבוקר,הם התעוררו ואותו סיפור איתמר הפעם הכניס את הבקבוק מים שלו ושפך את כל המים בלול על המצים,דובונים,כריות,
    כ"כ התרגזתי ששלחתי את איתמר לשירותים לעשות פיפי ואמרתי לו להשאר שם עד שבעלי יחזור מהתפילה,אמרתי לבעלי שהוא יטפל בו.
    אני יודעת שהוא ילד אבל הוא פשוט עושה לי דווקא בלי סוף, הוא לא רוצה להקשיב במיוחד לי, יום אחד הבאתי לו בקבוק מים חדש והוא התלהב מאוד וכל שנייה פתח אותו וסגר כדי לשתות ואמרתי לו איתמר אני מבקשת תשתה כמה שאתה צריך ואז תסגור כי הפקק יכול להשבר (זה פקק עדין מאוד) הוא מחייך אליי ואומר ואז תביאי לי בקבוק חדש? אמרתי לו שלא...
    ויש עוד מלא דוגמאות,כמה שאני מנסה ומשתדלת. כלום לא הולך לי איתו..
13 תגובות
עמוד 1
  • "ילדים זה שמחה...

  • אני יכולה להבין אותך.....
    הילדים פשוט מנסים אותנו..וגם יודעין את החולשות שלנו.....
    זה לא קל ולא פשוט.....אבל צריך לדעת איך להתמודד:קודם כול לדעתי ילדים ראשוני/בכורים זו התמודדות לפעמים ולכן צריך לדעת שאם ילד רוצהאת הצומי שלנו בזה שהוא שופך את הבקבוק ואנחנו נכעס וכו אז בפעם הבאה פשוט לא להתייחס משמע לומר ככה בקול אדיש ורגוע "אוי איתמו חמוד חבל על הספר היפה שכ"כ אהבת לקרוא בו סיפורים...." ככה כול הזמן או פשוט לא להתייחס לקחת את הספר וללכת ואז בדרך הזו הילד יראה שככה את הצומי הוא לא יקבל......
    מצד שני לתת לו הרבה צומיבדברים אחרים כמו לתת לו גדולה של אח בכור ולהגיד לו :בוא תספר סיפור לחגי" בוא נלמד את חגי איך אתה האח הגדול יודע לעשות......"
    או להגיד לו "אמא אוהבת אותך וכו" הרבה פעמים (ובאמת להררגע להרגע ולהתכוון) ז"א לא לעשות הצגה אלא פשוט לקחת הכול בנחת ובאיזי....
    אני בטוחה שיש ימים שזה לא עובד.....אבל לזכור שאין ילד רע שעושה דווקא יש ילד שרע לו......כן עד כמה שזה נשמע לא טוב.....
  • ב"ה
    תודה על התגובות בנות,לפעמים נראה לי שהרגש משחק תפקיד ענק בנושא,
    אני מנסה להיות אדישה איתו לפעמים אבל אני מרגישה שזה גם לא הולך, לדוגמא כשחגי קרע את הספר אז אמרתי לו חבל מאוד ממש אהבת את הספר הזה ואני לא ידביק לך אותו ( כי אין מה להדביק הוא פשוט היה מלא חתיכות קטנות) אז הוא אמר לי שהוא ידביק,
    או כשאני משבחת אותו איתמר איך אתה אוכל יפה או בדברים אחרים אחרי שנייה הוא חייב להרוס ולהתחיל להשתגע ולעשות דברים לא טובים. אפילו לשחק או לחבק אותו אני לא מסוגלת לעשות לאחרונה כי כשאנחנו עושים דברים כאלה אז ישר הוא מתחיל להשתולל ולקפוץ ולצרוח בכל הבית ואז אני מבקשת מספיק 20 פעם לפחות והוא פשוט לא מפסיק ואז קורה משהו ז"א מישהו נפגע, יום אחד הוא נתן לי כזאת נשיכה שבמשך יום שלם שרף וצרב לי כ"כ ! יום אחד הוא דחף את אחיינית שלי לקיר והיא דפקה את הראש בכזאת עוצמה, אז אני לפעמים תופסת אותו ומושיבה אותו להרגע ואז כשהוא קם הוא ממשיך באותה הדרך. לא יודעת ממש מתוסכלת.
  • אני מצטערת אבל לדעתי חא הייתי צריכה להגיד לו "אני לא דיבק לך אותו" זה קצת מעורר תגובות לא רצויות ומהמפשט הזה משמע שאת כועסת עליו אפילו שאת הכי אדישה שיש............
    איך הוא מתנהג בגן????
  • ב"ה
    בגן כל תקופה ככה אני מדברת עם הגננת שלו, בגן בכלל הוא עושה כל מה שבא לו!!!!!
    אני מכירה את הגננת שלו ואני יודעת שדברים אצלה לא עוברים על סדר היום, היא מציבה לו גבולות ברורים, מה מותר ומה אסור, היא סיפרה לי שיש ילד אחד שהוא החבר הכי טוב שלו בגן והם תמיד יחד הוא גם בכור ולכן היא קוראת להם מכת בכורות:-)
    שנה הבאה הוא כנראה לא ממשיך איתו נראה מה יהיה...
  • אני לא חושבת שזה קושר רק לבכורים.
    אז הוא שהוא שובב לא קטן
  • ב"ה
    בעיית ריכוז לדעתי אין לו הגננת שלו אומרת לי שהוא ממש יושב ומקשיב בריכוז ועונה תשובות. בבית הרבה פעמים אני מנסה לתת לו מה שהוא אוהב לעשות, הוא מאוד אוהב לצייר ולגזור ולראות סרטים באמת ככה הוא יותר רגוע גם. טיולים עוזרים, הוא הרבה מבלה אצל סבא וסבתא, אבל מה בשבת? אנחנו דתיים ולא עושים את זה. חוץ מזה שאצל ההורים של בעלי ממש קשה איתו כל בכי זה התייחסות למרות שאני מבקשת לא להתייחס כי זה גורר אותו לצעקות ולעצבים ואם מתעלמים ממנו כמו שאני עושה בבית אז תוך כמה שניות שקט ועוברים הלאה, אצל ההורים שלי יותר טוב כי הרבה פעמים אחיינית שלי שם היא בת 4 והם מאוד מחוברים.
  • ה"דווקא" הזה באמת קשה נורא. מתסכל ואפילו מוציא מהכלים לפעמים...
    אבל לדעתי את צריכה לחשוב על סנקציות שאת מסוגלת לעמוד בהן ותדבקי בהן בכל פעם שהוא שוב מתנהג כך.
    הכי חשוב זה שכל עוד את משאירה את זה "אבא יטפל בך", הוא יודע שאבא מציב גבולות ואמא לא ממש מצליחה, אז נשגע את אמא איפה שאפשר... אם תעשי צעדים בעצמך להציב לו גבולות ברורים (ואין ספק שאת מסוגלת) ככה הוא יעריך אותך יותר, יהיה לו קל יותר וההתנהגות הלא רצויה שלו תפחת (ההתחלה תמיד קשה, אבל אחר כך זה ישתלם).
  • ב"ה
    טליהר את ממש צודקת ואני מודעת לזה, כי אני תמיד מציבה גבולות ובעלי לא ממש.
    בחיים אני לא משאירה את בעלי לטפל בנושאים האלה,פשוט היום הרגשתי שאני לא מסוגלת להתמודד.
  • אני מצטערת אבל את כלצהזמן כועסת עליו
    אז מה אם נקרע הספר? מה הוא אמור להבין שחגי יקרע את הספר?
    הוא רצה לעשות משהו טוב!
    אז מה אם נשפכו מים? למה הענשת אותו ככה? להשאר בשירותים עד שבעלך יחזור?
    אני מבינה את הקושי להתמודד איתו ואני מציעה בחום שמחר בבוקר תפנו להדרכת הורים במכון אדלר
    שיתנו לכם כלים גם למה שיקרה אחרי הלידה
    לי מבחוץ זה נראה כאילו את מחפשת אותו
    הילד התלהב מהבקבוק ופתח וסגר ושתה - הוא ילד הוא התלהב
    ככה ילדים מראים התלהבות
    הוא נתפס אצלך כילד שובב שעשה דווקא ועושה בעיות שאת לא מצליחה לראות
    שהוא מנסה לעזור לך עם חגי
    והוא סך הכל מתלהב ושמח מהבקבוק..
    אני באמת מכל הלב מציעה לך לפנות לקבל עזרה
    כי קשה לך וקשה לו
    וחבל מגיע לך להנות ממנו



  • ב"ה

    תראי גולי זה אולי נראה שאני כל הזמן כועסת ומחפשת אותו, אבל אני ממש משתדלת איתו, אני יודעת שהוא רק ילד אבל גם ילד צריך לדעת מה מותר ומה לא, עם הספר לא שהענשתי אותו בפעם הראשונה פשוט הסברתי לו שחבל על הספר וחגי קטן ועדיין לא מבין והעברתי את זה הלאה, אבל אחה"צ הוא עשה בדיוק אותו הדבר.וזה נראה לי סיבה מספיק טובה כדי לקחת לו את הספר, גם כשמשחקים איתו הוא מתלהב והכל אבל זה נותן לילד זכות להרביץ,לנשוך וכו'?אני מבינה ומכירה ילדים,אני. היום ישבתי וחשבתי ביני לבין עצמי מה אני עושה לא בסדר והגעתי למסקנה שאני כנראה נותנת לו עודף תשומת לב להתנהגות שלילית,אולי באמת להיות אדישה יגרום לו להתחיל לרצות ולקבל מחמאות וחיזוקים. היום בערב כשהשכבתי אותו לישון את יודעת מה הוא אמר לי? הוא חייך חיוך של אני יודע שזה יעצבן אותך ואמר:אימא תקחי לי את הבקבוק מים מהמיטה, הוא זוכר מהבוקר את הסיטואציה אני פשוט לא הגבתי והמשכתי הלאה ו זהו. גולי קל לומר קשה לעשות, ילדים הם אתגר.
  • קבלי המוני
  • מה שאמרת זה בדיוק זה - עודף שומת לה שלילית
    הם באמת אתגר וילדם חכמים כמו איתמר שלך בכלל מבינים מהר מאד את מהלך העניינים
    תחזקי אותו על דברים טובים שיקשר בין התנהגות טובה לחיזוקים שלך
    מהתנהגות מרגיזה ושלילית תנסי כמה שיותר להתעלם
    וכשת מגיבה להגיב במשפט או להרחיק או לשים לפסק זמן ואז להסביר למה הענשת.



מותר ואסור לאכול בהריון והנקה