קשה בבית ספר.. - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • טוב, אז באופן לא מפתיע, האסימון של הבן שלי נפל אחרי שבוע בכיתה א'..
    שלשום ואתמול הוא התחיל להגיד לי כל מיני דברים סתומים שצריך להכיר אותו בשביל להבין את נושא השיחה האמיתי לדוגמא "אמא, אני הכי אוהב את המשפחה שלי, חברים פחות.." וכדומה.
    זה לא הפתיע אותי, רשמנו אותו לבית ספר בשכונה חדשה, הוא לא הכיר אף אחד כמעט והקושי היה צפוי- עדיין זה קשה לי כאמא- שקשה לו.
    התקשרתי היום למחנכת שלו כי עדיין לא העבירו אלינו דף קשר, הצעתי את עצמי שאשמח להכין דף קשר ובנתיים בקשתי 2 שמות של ילדים שהוא בכל זאת ציין שהוא מכיר להזמין הביתה לחופשת החג.
    היא מקסימה וישר אמרה לי שלא ידעה שאני בשמירת הריון ושהוא חדש בבית ספר (איך יכול להיות? כתבנו בטפסים.. לא משנה) ושאפילו שעבר רק שבוע היא באמת ניהלה איתו כבר כמה שיחות כי היא שמה לב שקשה לו חברתית באופן מיוחד, הוא לא יוצא בהפסקות החוצה כי הוא בורח מההתמודדות עם הכרויות חדשות ומספר לה סיפורים על זה שהוא יכול להפגע ולהפצע והריצפה בחצר קשה וכו וכו (ממש...).
    בקיצור- זאת היתה שיחה חשובה ועם זאת מבאסת ממש.
    מצד אחד- ידעתי שצפוי קושי, ושיש לו קושי לפי השיחות שלנו ביומיים האחרונים- אחרת לא הייתי מתקשרת אליה. מצד שני, זה לא נעים לשמוע אף פעם שקשה לו באופן מיוחד, אך מנחם שהיא שמה לב.
    אני שמחה שקיימתי איתה את השיחה כי עכשיו בעלי לפחות לא ירגיש שאני סתם דואגת ושכולם ככה, כי האמת היא שכנראה שלא....

    חיבוקים והצעות לא יזיקו
8 תגובות
עמוד 1
  • אנחנו בדיוק באותו מצב, הגדולה התחילה בי"ס חדש, בעיר חדשה וקשה לה עם ההתמודדיות החברתיות, אצלה הקושי נובע מבעיה בויסות חושי אבל זה לא עוזר למצוא פיתרון.
    אתמול המורה תפסה אותי בבוקר בבי"ס ואמרה לי שממש קשה לה, כמו שאמרת, זה קורע את הלב אבל מצד שני טוב שהמורה שמה לב.
    אין לי רעיונות איך לעזור, אמרתי לגדולונת שאם יש לה רעיון איך להקל על עצמה שתגיד, וגם המורה וגם אני נשמח לעזור, הזכרתי לה לדבר איתי על כל קושי, רעיון וכו'
    הלוואי שהיה לי רעיון מעשי איך לעזור


  • גם אצלכם זה כיתה א'?
    אגב גם לילד שלי היה קיים קושי בויסות חושי וריגשי שטופל, אך בוודאי עדיין אינו התחום החזק שלו. הוא גם פשוט תמים מאד ופעם ראשונה שהוא נפגש בכל מיני ילדים שאומרים על המורה שהיא מטומטמת והוא בשוק חברתי מכל הסיטואציה הזו..
    הוא סיפר לי שניסה לשחק עם ילד שמת על זיבלונים והוא סיפר לו שיש לו 8 זיבלונים והשני צחק עליו שזה כלום וכל מיני סיטואציות קטנות ולא נעימות כאלו. אני ממש מקווה שהוא ימצא את עצמו מהר.. הוא ילד חכם ומוכשר בטרוף ועם לב של זהב אבל רגיש נורא ופשוט אין לו את התחמנות או "חוכמת רחוב" שיש לילדים אחרים. באסה..

    זה לא בא לי טוב עם ההורמונים של סוף ההריון.. אם הייתי במצב עמיד יותר, או עסוק יותר בעבודה היה לכולנו טוב יותר. לפחות מנחם אותי לדעת שהוא סומך עלי ומשתף אותי בקשיים שלו ומדבר איתי. קחי שנתיים אחורה- המצב היה שונה לגמרי, הכל הוא שמר בפנים. זה מצויין שפתחת דלת לבת שלך והבהרת לה שאת מודעת לקושי שלה
  • קשה
  • כן, כיתה א
    גם אצלנו טופל, אבל זה לא משהו שעובר, רק השתפר בכל מיני תחומים.
    היא עדיין מפחדת ממגע, אז היא לא יוצאת להפסקות שמא יגעו בה, היא מפחדת מתזוזות מהירות אז אם מישהו רץ היא נלחצת.

    זה טוב שאין לו את התחמנות, הוא ילמד למי להתחבר ולמי לא.

    מקווה שההסתגלות הזו תעבור ונוכל לשלוח אותם לבי"ס ברוגע


  • טוב אולי זה גם הורמונים של תשיעי אבל אני קוראת את ההודעותשלכן וממש דומעת...(לא נעים לומר בוכה)
    נשבר לי הלב שאני שומעת סיפורים כאלה.
    גם הבת שלי תמימונת כזו וטובת לב....היא גם אחרי כמה ימים הודיעה שבית ספר זה מעצבן,ולא כייף לה.
    היא גם משתמשת בביטוי "לא מרשה/הרשתה לי" לגבי ילדות אחרות,ולא מדובר על חפצים אישיים שלהן,אלא נניח להכנס לכיתה מסוימת,להשתמש במחשב...הסברתי לה שרק מי שאחראי עליה יכול להרשות לה או לא להרשות דברים מסוימים ובטח לא ילדות אחרות...נקווה להמשך קל יותר לכולם
  • האם כולנו מדברות על ילדים בכורים? אני מבינה שיש עוד כמה איתי באותה סירה
  • אצלי בכורה.
    נאמצעית גם ילדה טובה ורגישה אבל כבר יותר פלפל.
    הקטן....מסתמן כבחורצ'יק ללא עכבות
  • ביום ראשון באתי להוציא את הבכור מכיתה א'. כשכולם יצאו ראיתי שהמורה מלווה אותו החוצה וישר הבנתי שיש לה משהו לומר לי (הם לא נותנים להורים להיכנס לבית הספר). טרם יצא לי לפגוש אותה אז זה דווקא היה נחמד. היא יצאה איתו ודיברנו כמה דקות. היא שאלה מי החברים שלו כי כרגע הוא מעדיף לקרוא ספר בהפסקות והוא לא ממש משחק עם חברים. יש לו 3 חברות מאוד טובות מהגן שהוא ביקש להיות איתן בכיתה אבל כנראה שהקשר לא נשמר בקיץ. ויש לו עוד 3 חברים מאוד טובים בכיתה מקבילה (שאנחנו רצינו שיהיה איתם כי הקשר אמנם נחלש בשנה האחרונה אבל ותיק יותר והם ילדים שתמיד רוצים להיות איתו). אבל הוא כ"כ התעקש על הבנות האלה שזרמנו איתו... בכל זאת הוא זה שעולה לכיתה א'.

    אף פעם לא היתה לו בעיה חברתית והיה לי מאוד קשה לשמוע את זה
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה