לפני מספר חודשים עברתי הפסקת הריון יזומה בחודש מתקדם לאור בעיה רצינית שהיתה לעובר. באותו הזמן לא רציתי להביא יותר ילדים, לא האמנתי איך זה קורה דווקא לי, אני שעושה הכל לפי הספר, ודווקא הברוך הזה נופל עלי.
אני לא מאמינה איך אחרי כל הימים הלא קלים האלה, והקושי, אני מצליחה להקים את עצמי, לאסוף את עצמי מחדש, ולתכנן את העתיד מחדש.
החודש, אחרי שקיבלתי יותר מידע על מה שקרה, והבנתי שלפעמים הדברים לא תלויים רק בי או בתורשה... ושלפעמים יש טעויות של הטבע... ואחרי שהחלטתי להסכים עם זה, ולהפסיק לחפש את הסיבה, החלטנו שוב לחזור ולנסות לעשות ילדים...
לפני כמה ימים עשיתי בדיקת הריון ביתית ויצא שאני בהריון, הבדיקה יצאה חיובית תוך שניה, והסימן היה ברור ויפה. אני חייבת לומר שזה נתן לי רגע של שמחה, רגע של נחת, ותקווה שאולי הפעם זה כן יצליח ונזכה להרחיב את המשפחה.
יחד עם זאת, יש בי חששות, ואני מקווה שהפעם הכל ילך כמו שצריך, ושההריון יהיה תקין, שהעובר יהיה בריא ושאני אזכה להיות אמא!!! (כמה המילה הזו חזקה - אמא)
ביום רביעי אני הולכת לעשות בדיקת דם להיות ונקווה שאכן תהיה תשובה טובה.
כולי תקווה להתחיל את ההריון הזה ואשתדל שתמיד יהיו אנרגיות חיוביות ותמיד להאמין בטוב.
קצת סבלנות אמר הצב לצבי, לך לאט לאט, ובסוף גם אתה תמצא את הנחלה... והכי חשוב שתהיה עוד תקווה.