יש דברים שפשוט לא הולכים - הריון ולידה

טוב אז עשיתי העמסת סוכר ויצא 171
אז קיבלתי הפניה נוספת וניגשתי לעשות את ה 100 גרם שלא הצליחו להחזיק מעמד בפנים מעל 20 דקות והקאתי הכל בשירותים. ואחרי 20 דקות נוספות את כל השאר....לקח לי כמעט יום שלם להתאושש מזה
קיבלתי הפניה נוספת והבוקר ניגשתי לעשות שוב את ה 100 גרם.
באתי עם הרבה לימון, מים קרים והרבה מוטיבציה להצליח הפעם
הצלחתי לשתות, קל יותר ממה שחשבתי שיהיה.
אחרי 20 דקות הרגשתי שאני צריכה ללכת לשכב אצל האחות בחדר. מלווה בגיסתי הצעירה שבאה ותמכה ישבנו בחדר, תוך 3 דקות אני כבר בריבים עם עצמי מנסה בכח להחזיק את הכל למטה - סחרחורות, בחילות, צמרמורות. הצלחתי להחזיק מעמד בקושי 15 דקות נוספות שכל רגע היה סבל
באיזשהו שלב אני אומרת לגיסתי - אני צריכה שקית. היא ניגשת לאחות שלא הספיקה לקום וכולי מלאה בקיא של עצמי.....
איזה בושות! כל המיטה, הבגדים שלי, השיער. איזה 3 וחצי דקות אני לא מפסיקה להוציא מי סוכר!
האחות אמרה לי שלא כדאי לקחת סיכון נוסף ושלא לעשות יותר את הבדיקה, שלא להסכים גם אם הרופאת נשים תתן לי הפניה נוספת.
יש לי תור לרופאת נשים בשלישי בבוקר, אין לי כח אליה...