היי בנות,
אנחנו בהחלט עוברות תקופה קשה ולאף אחד מבחוץ אין מושג למה אנחנו בלחץ או בלי מצב רוח או לא מרוכזות- זה קשה! אנשים שופטים ואם רק היו יודעים מה קורה.. היו סותמים במקום!
מה שחשוב בכל התקופה הזו, לזכור שגם לצד השני קשה, גם הבעלים היקרים שלנו סובלים לא פחות, אומנם לרוב את הכאב הפיזי אנו עוברות, אבל הכאב הנפשי בהחלט משותף, לפעמים הבעל לא משתף כי מנסה להיות חזק בשבילך, לפעמים בכלל מרגיש אשם, זה בטח קשה לראות מה שאנחנו עוברות ועצם העובדה שהם לא יכולים לעשות כלום,
לפעמים אני כועסת על בעלי כי לא זכר שהייתי במעקב היום ולא התעניין.. הבעיה שאני במעקב כל יומיים

אסור, אסור לקחת מובן מאליו את התמיכה שהם כן נותנים, רגע לפני שרוצים לכעוס על מה שהוא לא עשה, תזכרו מה הוא כן עשה, בכלל בכל התהליך הזה, הבעל דיי נבלע וברקע כי אנחנו אלא ש״עוברות״ משהו, וחשוב להזכיר לו שזה חשוב ומורגש מה שהוא כן עושה,
ובהחלט מגיע להם איזה מחווה קטנה כאות הוקרה.. מכתב.. שוקולד.. תחשבו על כך..
עכשיו כשחושבים על זה, לא צריך רק לצפות.. לפעמים צריך לתת..
מקווה לבשורות טובות לכולנו בקרוב!