אז כן הכותרת לא נראית אופטימית במיוחד...
למרות שהיי!! זה הצליח הפריה ראשונה הצליחה לי!!!
אחרי אינספור ניסיונות טיבעיים... שנה של טיפולים שבה עשיתי 6 הזרעות...
הגיע הרגע להפריה (החלק שחששתי וכ"כ התרגשתי לכבודו!)
וזה הצליח!!! ביום ה13 מההחזרה בטא של 84 ויומיים אחרי כבר 158
זה משמח!! זה מדהים!!!
אבל למה אני עצורה כ"כ??? אולי זה מהפחד להתאכזב?...
אני מטיבעי לא אופטימית במיוחד אבל בכל מה שקשור להליך הזה הפכתי בהחלט לפחות פסימית.
וזה הצליח!!! שוב אני כותבת את זה ושוב לא מאמינה שזה קרה!!!
ועדיין מפחדת!!... זה שלב כ"כ מוקדם ויש רגעים ביום שאני מוצאת את עצמי לפעמים מפחדת לנשום..לזוז.. ששום דבר לא יזיק... שזה יצליח לי!!!
יכול להיות שאני מגזימה... יש המרגישות כמוני??? עצורות...??...
אחרי ציפייה כ"כ ארוכה אני כבר מתה לצרוח את זה...!!!
אני בהריון!!!!!!!!!!!!!!!
בקרוב אצל כולנו בנות!!! מזדהה עם כ"כ הרבה מהכותבות כאן!!!



