שנה ראשונה של הנישואים ... אוף אוף אוף :( - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • מה זה כל הריבים האלה?
    נמעס לי כבר...
    על כל שטות אנחנו רבים

    איך עברתם את השנה הראשונה?


    על ידי לולי 22 31/10/2013  08:14:45
22 תגובות
עמוד 1
  • עם ניסיונות להיקלט להריון
    על ידי חסרת סבלנות 31/10/2013  08:14:45
  • אני לא פונקציה כי אני נשואה כבר בפעם השניה חחח

    בנישואים הראשונים שלי מהיום הראשון היה קטסטרופה...

    בנישואים האלו טפו טפו, אנחנו כמעט ובכלל לא רבים, וגם אם כן, תמיד מוציאים בשניה את האמצע. מקווה שימשך ככה
    על ידי צוצית 31/10/2013  08:14:45
  • האמת שסתם על שטויות...
    סידור של הבית , איך להתנהל עם הכסף ועכשיו הילדה שצריכה להגיע
    זה מלחיץ
    יש ימים שאנחנו יכולים אפילו לא לדבר
    זה מעציב אותי מאוד אבל הבעיה שלי שבזמן עצבים אני מדברת כאלה שטויות
    בלי לחשוב אפילו...

    אני מגיעה הביתה עייפה ואין לי כוח לסדר ולנקות ומכאן מתחילים הריבים...
    בעלי הוא אחד כזה שיעשה ועושה בשבילי הכל אבל הוא לא אחד שמרעיף אהבה ליד כולם ועושה פוזות, הוא אוהב באמת בדרך שלו
    לא אוהב את הצביעות הזאת כלפי חוץ
    הוא לא יקפוץ מכל תנועה שהילדה עושה ואומר לי שכל היום אני מתעסקת ומדברת על ההריון ונמעס לו לפעמיים לשמוע על זה
    עד שהילדה לא יוצאת הוא לא אוהב לדבר... מרוקאי

    מבאס אותי כל המצב הזה!


    על ידי לולי 22 31/10/2013  08:14:45
  • אה, זה באמת שטויות.. את צריכה להבין שגברים הם גברים - ואין להם מושג על מה את מדברת כשאת מדברת על ההריון.
    הם לא חווים ולא יחוו את זה לעולם, ככה שהם גם לעולם לא יבינו.
    גם בעלי כזה. לא קופץ מכל "איי" שלי או תזוזה של העובר (לפעמים הוא שם יד להרגיש וגם אז אין לו סבלנות לחכות עד שהוא יזוז) וזה בסדר. אפשר הבין אותם בקטע הזה.

    אל תריבי איתו על משהו שהוא לא יוכל להבין לעולם...
    על ידי צוצית 31/10/2013  08:14:45
  • ב"ה

    השנה הראשונה אחחחח..... כבר שכחתי מזה לגמרי חחחחח............
    אנחנו נהיה נשואים השנה-6 שנים כבר...
    השנה הראשונה דווקא הייתה נפלאה- המדריך חתנים אמר לבעלי שבשנה הראשונה הוא חייב להקשיב ולהסכים עם כל מה שהאישה אומרת בעלי לקח את זה ממש ברצינות ככה שזה שיחק לטובתי

    [URL=http://www.lovetextlive.com]
    [URL=http://www.lovetextlive.com]
    [URL=http://www.lovetextlive.com]

    על ידי תמי ברנר23 31/10/2013  08:14:45
  • טוב אני מהאנשים ההיגיוניים שתגיד לך שהשנה הראשונה היא הכי קשה בעיקר כשיש שינויים הורמונליים לאשה בהריון ותסכולים ולחצים מצד הגבר שהופך להיות גם כן אב ונופלת עליו אחריות נוספת..אל תקשיבי לכל הרומנטיקנים למינהם שיבטיחו לך שחיי הנישואין בשנה הראשונה חייבים להיות מלאי רומנטיקה אור ואהבה כי אומנם אהבה יש וגם כל המעבר לזה אבל יש גם את החיים האמיתיים..השינויים,ההרגלים,בדיקת גבולות שכל אחד מנסה להעמיד לשני וכ"ו..
    תצטיידי בהמון סבלנות.תאטמי את האוזניים ותהיי חירשת לעצות של הורים משני הצדדים כי זה רק יהרוס ותתפללי לשרוד את השנה הראשונה.אחריה כבר הכל מסתדר לבד והזמן עושה את שלו..זו דעתי..
    על ידי shirin elyad 31/10/2013  08:14:45
  • אני לא מערבת את ההורים מה פתאום.. זה הדבר הגי גרוע לעשות
    אני מתייעצת עם חברות פה ושם

    הוא מרגישה שאני לא מעריכה אותו מספיק כי בנינו הרבה גברים לא עושים את מה שהוא עושה
    כפרה עליו אבל הוא יודע איך להדליק אותי ולעצבן אותי ואני כמו מפגרת נופלת ומדברת לא יפה :(

    שנינו צעירים בני 22 לידה ראשונה שבפעם יחסית בהפתעה.. הפתעה טובה מאוד
    אבל העינין הכספי מאוד מלחיץ אותנו.. אנחנו מתנהלים בית לבד
    מקווה שהילדה תגרום לקירוב בנינו ותכניס אור ושמחה לבית
    על ידי לולי 22 31/10/2013  08:14:45
  • קודם כל להבין שאתם לא שונים מאף זוג.
    אצל כולם קשה בשנה הראשונה בעיקר לאלו שלא גרו ביחד לפני הכל נוחת בבום.
    נישואין זה הרבה אחריות המון מחוייבות.
    בעיקר קושי יום יומי להתמודד עם החיים מבחינה כלכלית.
    מתסכל שאתה עובד כל יום כמו חמור והכל הולך על תשלום לקורת גג וכמה חשבונות.
    אז כבר לא נהנים כמו בעבר ולא יוצאים ומבלים בחופשות ומלונות כמו לפני.
    ולאט לאט מתרגלים לשגרה משעממת של עבודה-בית וזה משעמם ושוחק..
    בנוסף כשהאישה בהריון מפוצצת הורמונים ואתה לא מצליח להבין מה עובר עליה ולמה היא מתפרקת ולא מסוגלת לבצע פעולות פשוטות.
    לי למשל היה קשה להתקרב לאזור המטבח בכלל הריח במקרר אז לא הכנתי לבעלי אוכל לתקופה ארוכה ונגעלתי מהכלים בכיור. והאקונומיקה הרסה אותי אז ויתרתי על אלה והנטל נפל על בעלי שהבין שאם הוא לא ינקה אז זה לא יקרה לבד.
    וזה לא הוסיף הרבה לאוירה בבית. אבל הסברתי לו את מצב והוא הבין שאני לא אשמה... וזה תקופה שחולפת.
    אני לא רוצה לדבר גם על חוסר האונים שלו במובן המיני כי אני פשוט לא היתי מסוגלת עד חודש שביעי שיגע בי בכלל ועכשיו זה כבר בלתי אפשרי פיזית. ככה שז גם משפיע המון.
    צריך סבלנות תשתדלי בנתיים לתת חום ואהבה כמה שאפשר. בסוף זה יעבור

    על ידי גברת וקנין 31/10/2013  08:14:45
  • וקנין בלעת בולל!! ממש דיברת אל ליבי

    על ידי לולי 22 31/10/2013  08:14:45
  • שנה ראשונה היא זוועתית...
    האמת? ה-3 הראשונות היו כאלו.
    למזלי לקח 3 שנים עד שנולדו הילדים..........
    לא יודעת מה הייתי עושה במצבים כאלו בהריון או עם ילד!

    על ידי שנשני 31/10/2013  08:14:45
  • מתוקה שלי זה טבעי, את מלאת הורמונים וזו גם השנה הראשונה.....
    אני ובעלי נשואים כבר 6 וחצי שנה והוא יודע שאיתי בהריון לא מתעסקים ולמרות זאת אם הוא (מסכן שלי )נקלע למילה שלא תקינה זה יכול תוך שנייה להתלהט.....
    נישואים זו עבודה קשה, תצאו (במיוחד עכשיו וגם אחרי הלידה ) תבלו, תדברו, זה קשה, אבל שווה את זה....
    וגם אצלי, יש ימים שהוא עושה המון ויש ימים שצריך לבעוט בו מהספה
    אותי הכי מכעיס שלפעמים אייל מדבר איתו והוא פשוט לא שומע ואז הוא מקבל צעקה ממני חחחחחחח

    השנה הראשונה היא הכי קשה ובעיקר אם היא מלווה בהריון
    תדברי איתו (כשאת רגועה.... ופחות הורמונלית) תסבירי לו מה עובר עלייך...
    הם לא אוהבים את השיחות האלה (אבל מי שואל אותם)
    כי אין בעולם אהבה, כמו אהבה של אמא.

    [

    [url=http://www.desiglitters.com/bear/running-glittered-bear/]

    [URL=http://www.babynamestext.com]

    על ידי פנין 31/10/2013  08:14:45
  • חחחחח תודה על העצות מאמיי
    על ידי לולי 22 31/10/2013  08:14:45
  • בס"ד

    וואי וואי איך אני מבינה אותך!
    גם לנו השנה הראשונה הייתה לא פשוטה בכלל..היינו רבים מלא!
    וזה הגיוני....מכמה סיבות.....1. כי הוא גבר ואת אישההה.......וגברים הם עם לא פשוט כמו שאנחנו לא פשוטות בכלל.......
    2.כי עכשיו באמת אתם מכירים אחד את השנייה... ומתוודעים לחסרונות וליתרונות...
    לאט לאט בובה...תחשבי שעכשיו אתם רוב היום יחד...ותמיד פתאום תראי דברים שלא ראית לפני בחיי החברות...אבל....אל ייאוש..אתם פשוט צריכים לדבר ולומר מה לכל אחד מפריע..וברגע שכל אחד יידע הוא יינסה כמה שפחות להציק עם החסרון הזה.
    3. לי זה לא היה בשנה הראשונה אבל אצלך אולי זה יותר קריטי כי את מלאת הורמנים מההריון...ואולי בעלך לא יודע איך לאכול את זה..חחחח..

    יהיה בסדר....את תראי...................המון סבלנות:):)
    ***הבוטח בה' חסד יסובבהו***
    על ידי מצפים לבואך 31/10/2013  08:14:45
  • האמת שאני עוד לא התחתנתי ואני בחודש שישי והריבים הם אותם ריבים
    אני מרגישה כאילו אני כתבתי את זה חחח
    מקווה שיעבור כי לפעמים זה נורא מייאש ומעייף כבר !

    <a href="http://lilypie.com/"><img src="http://lbdf.lilypie.com/SJYEp3.png" width="400" height="80" border="0" alt="Lilypie Pregnancy tickers" /></a>
    על ידי alinsm 31/10/2013  08:14:45
  • אצלינו השנה הראשונה לא היתה קשה כי גרנו יחד לפני כן
    אבל כן היו יותר ויכוחים על דברים שהיום אני לא מבינה איך רבנו בגללם..
    בהתחלה עסוקים בלהכיר אחד את השני ולומדים לחיות ביחד ולכן יש יותר חילוקי דעות עד שמכירים יותר.
    אני גם בדעה של תמי שגברים שונים מנשים והם לא אוהבים שטוחנים להם.. חשוב שתהיה שיחה ביניכם אבל לא לטחון יותר מידי לגבי רגשות, אני גם חושבת שאם את משתפת אותו בתחושות שלך ובעיקר בחששות לקראת הלידה אז זה בטח מלחיץ אותו, זה גורם גם לו לחשוש ואולי זה מה שמביא אותו להיות חסר סבלנות.
    על ידי לבנדר 31/10/2013  08:14:45
  • אל תשאלי סיוט מתמשך היתה השנה הארשונה ממש אבל ממש לא בא לי לחזור לזה 2 סתומים וזהו

    על ידי מעיין30 31/10/2013  08:14:45
  • איך את מזכירה לי אותנו!!
    אני התחתנתי גם בגיל 22 והייתי ממש ילדותית! ולמרות שבעלי היה בן 26 הייתי הראשונה שלו (בהכל)
    גרנו יחד 3 שנים לפני אז הרבה מהריבים היו בכלל לפני החתונה.
    הלכנו לטיפול זוגי, ואח"כ כל אחד לטיפול פסיכולוגי לבד
    בסופו של דבר עיקר הבעיה שלנו הייתה כשיש מחלוקת אני רציתי להתנתק ולחשוב והוא ההיפך רצה להידבק ולדבר...ברגע שהתחלנו לכבד אחד את השני זה השתפר המון.
    דווקא 5 שנים אחרי החתונה היה לנו משבר כשהגדולה נולדה, ולזה כדאי להיות מוכנים- השנה הראשונה של הילד מאוד קשה!!! וכדאי להתכונן לזה.

    בכל מקרה אחרי 11 שנות נישואין- אני מבטיחה לך שאם יש רצון הכל אפשר לפתור!
    בהצלחה



    על ידי nogaunger 31/10/2013  08:14:45
  • כבר שכחתי אייך עברה השנה הראשונה אביבית
    על ידי avivit 31/10/2013  08:14:45
  • קראתי הכל והחכמתי!

    על ידי ישראלית30 31/10/2013  08:14:45
  • אם לבעלי היה את הפתיל קצר שלי יש כנראה לא הינו שורדים.
    על ידי soshi 31/10/2013  08:14:45
  • בעיקרון, בשנתיים הראשונות לא גרתי עם בעלי
    רק בסופי שבוע באופן לא קבוע
    (צבא)

    ואני יכולה לומר שרק אז מעריכים
    החלום שלי זה היה בעל בבית
    לישון איתו, לראות אותו, לאכול איתו
    זה היה עצוב.

    אבל בכל אופן ודווקא בגלל זה הייתי איומה
    נפגעת מכל דבר, עושה סקנדלים, לא עוזבת אותו מרגע שהיה חוזר
    לאט לאט ועם הזמן... הכרנו באמת. למדנו איך לחיות יחד.
    יעוץ זוגי והמון יציאות והבהרות, עזר לנו מאד.




    על ידי שירררה 31/10/2013  08:14:45
  • תודה בנות אתן מדהימות!!!!

    האמת שאין באמת משהו מאחורי הריבים שלנו או משקעים,
    סתם ריבים של רגע ספציפי
    הוא בעל מדהים באמת
    על ידי לולי 22 31/10/2013  08:14:45
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה


קישורים שימושיים
קהילה
כללי