שרוני, עדכון - הריון ולידה

לפני שעה חזרנו מתזונאית תינוקות...
סיפרתי והסברתי, פירטתי ונאמתי
ולבסוף הגענו למסקנה הכואבת לי מכל - אני צריכה להפסיק להניק.
הילדה שלי גדולה.
הילדה שלי צריכה להבין שצריך לאכול.
אני נאלצת להתעקש ולהיות חזקה (אני צריכה למסגר את המטרה בכל פינה בבית)
וכל כך, כל כך קשה לי!
הקשר הזה, החיבור בנינו, ההיקשרות והאהבה, החום והמגע
כל כך יחסר לי. והלילות!

כל הערב לא הפסקתי לבכות.
רגשות אשמה, שוב רחמים, מתנצלת אלף פעם, מזכירה לעצמי שזה לטובתה
אבל ההנקה הזו... שכל כך טיפחתי ונלחמתי וביססתי
עשרה חודשים של התמדה, כמה שקשה לי.

וזהו זה. צריך לנגב את הדמעות ולהמשיך הלאה.
תפריט עשיר ומלא, תהליך כולל מעקב חודשי, אצטרך לחזק את עצמי בכל פעם שתדרוש
מקווה שלא אשבר.

בטוחה שתוך כמה שבועות דברים יתחילו להסתדר כולל שינה
בלי עין הרע כבר יש שיפור בנושא
וגם המסקנה עם ההנקה (שכואבת לי כל כך) אחרי תקופה של התלבטויות, לפחות ישנה.

אוף... נשימה עמוקה
הנה עוד תהליך ענק שתהל הולכת לעבור, בדרך לעצמאות וסוג של ניתוק ממני...

כמובן שאעדכן שרוני, תאחלי לנו בהצלחה