עוד התעללות בתאומים - הריון ולידה

איזו התעללות?

בחדשות פורסם על הורים שהביאו זוג תאומים בני חודשיים לאיכילוב עם חבלות..........

ב"ה
[URL=http://www.lovetextlive.com]
[URL=http://www.lovetextlive.com]
[URL=http://www.lovetextlive.com]

להבין אותם? את ההורים האלה? אני בחיים לא אבין מצטערת..גם לי מצפה אותו דבר תאומים וצרחות של שניהם ביחד והכול , עם את מרגישה שאת על סף חירפון תצאי לחדר אחר כחי כמה נשימות עמוקות תשתי מים קרים אבללללללללל לאאאא מרימים ידיים על תינוקות חסרי ישע...לא מסתדרת לבד? עם יש אפשרות כספית כחי מטפלת שתעזור..מה הם לא ידעו מה מצפה להם? הם ידעו טןוב מאוד עוד ברגע שהסכימו להשאיר שניים בבטן...אז שום הצדקה אני לא מוצאת למעשה כזה..

אני יכולה להבין ,לא להצדיק...
אני הייתי קוראת הצילו!
ולא תמיד היה מי שיעזור
מי שלא גידל תאומים לא יבין לעולם!
הנס אצלי היה שזה לא היה שלישיה!

להבין אותם? את מבינה אותם?... מה יש להבין?!

ריבונו של עולם... הם זכו פעמיים !! יש כאלה שמתחננים במשך שנים לאחד!!!!! בושה!!

שישרפו להם הידיים והרגליים ביחד נבלות לא להבין ולא להצדיק אני בשוק!!!!!

קשה לי להבין הורים מתעללים.אני יכולה לנסות להבין אמא או זוג הורים צעירים בעיקר וחסרי נסיון.אם בדכאון אחרי לידה וכ"ו שאולי מתוך לחץ וחוסר נסיון יכולה להיות אדישה מאט או לא לשים לב לדברים קטנים ואני מתכוונת לפיספוס של החלפת טיטול או פספוס של מקלחת פעם ביום או בגג לא מוחלף..נזלת שלא נוגבה..דברים כאלה רואים הרבה וזה עוד איכשהו אפשר להבין אצל הורים חסרי נסיון אבל אלימות? אין פה מה להבין..אלימות זה דבר מכוון כלפיי התינוק או הילד ובלתי נסלח בעיניי..

שוב-
להבין את הקושי.
לא להצדיק התעללות חס ושלום.
ואני זכיתי בילדיי אחרי הרבה שנים.
וכל פעם כשהיה קשה הייתי מרימה עינים לשמים ומודה אלפי פעמים!
שזה הקושי שלי ולא הציפייה...

אני רוצה לראות אתכן עם תאומים....
אחרי חודשיים ללא שינה. ללא עזרה.

בהצלחה לכולן!

נקרע לי הלב!!!

לי היה מאודדדדדד קשה שהבת שלי נולדה היא הייתה סובלת מגזים ברמותתתת קשות ביותר לא היה לי לא יום ולא ליילה אז את לא יכולה לבוא ולומר נראה אתכן חודשים ללא שינה כי אני הייתי שלושה חודשים ללא שינה ולמרות זאת לא יבין הורים מתעללים לעולםםםםםםםם וגם לא את הקושי קשה יש בלחם וגם אותו אוכלים החיים לא פיקניק מזה להגיע לבית.חולים עם תינוקות חבטלעם ה'יישמור ויציל מסכנים שלי לכרות.להורים האלו את הידיים אמן שה' יישלם להם על מעשיהם

אני לא מבינה, לא מזדהה ולא מוכנה להתנהגות שכזו. לי אין תאומים- אבל ההפרשים בין הילדים שלי קטנים מאוד ואולי אפילו קשה יותר- כי לילדים עם הפרשים של עשרה חודשים וחצי יש צרכים שבחלקם שונים ולהתמודד עם ההפרשים שהזכרתי והפרש של שנה וחודש וחצי בין האמצעית לשלישי- זה קשה שבעתיים- מי שרוצה ילדים צריך לקחת על עצמו את ההשלכות והחובות בגידול של תינוק. אם זה הופך לקשה צריך לחפש עזרה. הילדה האמצעית שלי היתה חולנית ורזה נורא במשך שנתיים ונאלצתי להיטרטר לא פעם עם שלושתם יחד- לבדדדדדדדדדדדדד לרופאים מכל הסוגים ובמקומות רחוקים מהבית שדרשו ממני נסיעה עם שלושה פעוטות באוטובוס- אז נשמתי נשימה עמוקה והשתדלתי. השתדלתי כי אני מחויבת על זה כאימא לילדיי. אני כבר זמן ארוך מאוד לא ישנה מספיק, מתמודדת בגידול של שלושה ילדים קטנים- רוב הזמן לבד- בעלי בתקופה האחרונה עד סוף דצמבר מגיע מאוחר ואני צריכה להספיק לחוגים, להאכיל, לקלח ולהשכיב שלושה ילדים קטנים עד השעה שמונה וחצי לכל היותר. להשכיב שלושה פעוטות זה עסק מורכב ביותר- אבל לומדים- לומדים להתמודד ולומדים להירגע כשמרגישים שהעומס כבד עלינו. כד שההתמודדות תהיה קלה יותר - צריך להסתכל על האושר שהילדים שלנו מעניקים לנו, לשמוח שזכינו בהם ולשמוח על כל מה ששייך למלכים שלנו. אם יש אמת במקרה וזה סיפור אמיתי של התעללות- הייתי מצפה לעונש חמור למתעללים!

נכון אני גם חושבת.....
אפשר להבין שקשה!!אבל אי אפשר להבין את ההתעללות!!!!!!!
אם אי אפשר עם תאומים אז אפשר למסור לאומנה לכמה חודשים זה נשמע נורא נכון???
זה פחות גרוע מהתעללות!!!!

אני ממש לא מבינה! לי אין תאומים אבל הבת שלי ינקה הנקה מלאה וללא שאיבות עד גיל שנה וחודשיים. לא רצתה מוצץ והיו הרבה לילות של הנקה רצופה.כל תקופת ההנקה לא רצתה את בעלי רק אותי.היתה נרדמת רק עם הנקה. אני לא שאבתי ולכן היתה איתי בכל מקום אפילו באירועים.הכנסתי אותה לגן רק בגיל שנתיים כי ככה העדפתי (עד אז עבדתי כעצמאית מהבית). לא היתה לי שום עזרה, המשפחה שלי לא גרה לידי ובעלי היה (ועדיין) מגיע הבייתה לא לפני 8 בערב, הכל עשיתי לבד כולל מקלחות והכל. הכל נעשה מבחירה ומאהבה!
והיו רגעים שהייתי קמה בבוקר ואומרת לעצמי - איך אעבור את היום הזה איתה. כן היו גם ימים כאלה אבל להרביץ? להתעלל? זה לא עולה על הדעת!!
ברגעים קשים הייתי אורזת תיקים ונוסעת איתה לכמה ימים להוריי שם הייתי נחה וממלאה את המצברים.
אף פעם לא אבין הורה מתעלל!!! ועוד כאלה קטנים מה יש לכעוס על תינוק טהור בגיל הזה????? אם הם לא מסוגלים שימצאו פיתרון (עזרה התשלום וכו) ולא יהיו חכמים וחזקים על תינוקות קטנים וחסרי ישע!
לסיכום רק אגיד שמסכנים התינוקות האלה שנולדו לכאלה הורים שמקום להגן עליהם, התעללו בהם. אלה חיות ולא בני אדם!

כל המתנפלות , שנשני כנראה מבינה את החירפון ,לא בטוחה שאני מבינה את ההתעללות וגם אני בטוחה שהיא לא מזדהה עם ההתנהגות שלהם .

נכון כולנו אמהות מושלמות ,כולנו הורים ללא דופי עם המון אהבה לילדינו ובחיים לא נחוש ייאוש ,שנאה, מרמור ,אכזבה ,בחיים לא תעבור במוחינו מחשבה שבא לי פשוט לחנוק מישהו .

אז אחרי שכולנו ציירנו את עצמינו כמושלמים
עכשיו למציאות , זה יקרה ,ונכון שאנחנו בתור אנשים נורמטיביים והגיוניים לא נעשה שום דבר לילדינו ,נכון שאנחנו נדע לצאת מהחדר ולספור עד 10-20-100-או אפילו 1000 ולהרגע ,אבל יש אנשים , שקצת בדיכאון, קצת לא נורמטיביים ,קצת יותר קשה להם וכבר לספור עד 1000 לא עוזר להם ,נכון ילדיהם לא אשמים שהם חלשים ,שהם לא יכולים לעצור את עצמם ,אבל זה קורה ,גם לבן אדם שאתם חושבים שהוא הכי שפוי בעולם . אני שמחה שהם אותם הורים לקחו את הילדים לטיפול רפואי ,שעכשיו גם יעזרו להם לצאת מהמצב הזה ,יעזרו לאותם ילדים לזכות בחיים יותר טובים אולי .

בקיצר אף אחד לא נמצא בנעליים של אותם הורים לשמחתינו ! ואני גם מקוה שבחיים לא נגיע לשם . ואל תקפצו ישר שאני ! מה פתאום ! בחיים לא אהיה שם! אז תדעו לכם שלפעמים לחיים האלו יש הפתעות .

ואין כאן שום הצדקה של מעשה ,רק זוית אחרת ,נקודת מבט קצת שונה ...
ואני מדברת בתור מישהי שנפגעה מהתעללות מינית בתוך המשפחה (מצד אחים ) אמא הייתה בדיכאון קשה ופשוט לא הייתה מסוגלת נפשית לעזור לי ואבא לא הייה נמצא פיזית .

מאיה צר לי לשמוע על מה שעברת.
כשאדם לא נמצא בשפיות לא שופטים אותו, אנו מדברים על הורים שפויים ונורמטיביים ולא הורה שהוא בדיכאון או עם בעיה נפשית אחרת כי אז הוא לא אחראי למעשיו.
אף אחד מבינינו לא מושלם, וכולנו חווים רגעים קשים עם הילדים שלנו. מה שאני תארתי זה שלא רק להורים עם תאומים קשה, ושגם לי באופן אישי לא היה קל באופן ובאותן הנסיבות שגידלתי את ביתי.
אני מסכימה שכולנו חווים רגעים קשים ומתחרפנים עם הילדים שלנו, גם כאן בפורום כולנו מתארים תקופות ורגעים כאלה, אף אחד לא מתכחש לזה,
אבל -
עדיין לא מבינה איך אפשר להרביץ או להכות תינוק בן 3 חודשים!
כשלהורה קשה או כשהוא חווה רגעים של חוסר אונים שימצא פיתרון ולהרביץ לתינוק בן 3 חודשים זה לא הפיתרון.

ברגע שהם הרימו יד על תינוקות הם כבר לא הורים נורמטיביים .
אבל כולנו הגענו או נגיע למצב שאנחנו מתפוצצים מבפנים מרוב עצבים ואז בא לנו לשבור הכל ,אבל בגלל שאנחנו נורמטיביים אנחנו לא נעשה זאת !
שנשני כתבה שהיא מבינה אותם ואת החירפון שתאומים יכולים להביא ,היא לא כתבה שהיא מבינה את התעללות שלהם .
גם אני יכולה להבין את החירפון ,רק שאני בניגוד אליהם מסוגלת לעצור את עצמי ולא לעשות כלום .
לפעמים יש לי תחושה שאנשים לא רואים מה שדפוק בהם ורק מה שדפוק באחר ,נוח מאוד לחיות עם תחושה שלנו זה לא יקרה . בגלל זה כתבתי שכולנו מושלמות... ומצד שני יש מציאות .
בקיצר אנחנו לא יכולים לדעת מה הביא אותם הורים לעשות את מה שעשו על פי החשד ואנחנו לא יכולים לדעת האם הם במצב נפשי תקין או לא . אנחנו חיים בעולם שכל אחד יכול להפוך להורה ,רק למי שאין יכולות כזו ורוצה לאמץ עושים את המוות .

הבנתי למה התכוונה שנשני ואני מסכימה איתה! שילדים יכולים לחרפן לפעמים!!! יש הרבה רגעים קשים לצד רגעי אושר.
זה שפרטתי לגבי הבת שלי, התכוונתי להמחיש שגם כשמגדלים ילד אחד ולא תאומים זה קשה! לא צריך לזלזל..
ובכל זאת, וגם את ושנשני וכולן מסכימות כאן שלהרביץ לתינוק בן 3 חודשים את זה לא לא נבין וטוב שכך, שהריי אם היינו מסכימים עם הדרך הזאת אז גם אנחנו היינו נוהגות כך.
מסכימה איתך שההורים האלה לא בקו השפיות או שחווים דיכאון או משהו כזה אבל כואב הלב על הילדים שהם קטנים וחסרי ישע ולכן זה מעורר כאלה תגובות.
כולנו כאן בהיריון או אחרי לידה וכולנו אמהות ולכן זה מעורר אצלינו כאלה תגובות.

אתמול היה יום מאוד קשה לי נפשית, רציתי פשוט לשים אוצו במיטה
לרדת למטה, להניע את האוטו ולנסוע לנסוע ולנסוע ולא לחזור..
באמת בנות. מרוב לחץ ועצבים (ועוד התמי 4 לא עבד..) חחחח
שברתי ספל מאוד יקר ללבי שחברה הביאה לי כשעשיתי עליה...איתי 18 שנה.
אבל לטלטל ולהתעלל..לא מזדהה...שייצאו למרפסת לנשום.
אמרתי היום לבעלי לפני שאני אעשה דבר כזה אשבור לעצמי
את 2 הידיים, איך אפשר לעשות נזק לדבר הקטן הזה שיש לו רק אותי???
אל תתנפלו בנות...זה קשה, מאוד. אבל להזדהות אני לא לא יכולה.