לא רוצה יותר. - הריון ולידה

ליטלילי

ליטלי.....
קודם כל קבלי ענק
הרגשות שלך מאוד מובנים ...
אבל את לא לבד גם אם עכשיו אחרי שרבתם זה מרגיש לך ככה זה לא....
תנסו קצת לנשום עמוק לשבת ברוגע ולדבר על כל הנושא על איך אתם מרגישים איך זה משפיע על הזוגיות מה אפשר לעשות...
אולי תצאו לבית קפה או מסעדה תשנו אוירה לפעמים שינוי אוירה מש]יע גם על צורת השיחה...

היי מאמי
את ממש לא לבד ובטח שאת לא מתייאשת!!!קחי לך את היום להרגע תשלימו והכל יהיה בסדר,את עוברת תהליך לא קל ומלא בהורמונים ולחץ מטורף,אני בטוחה שגם הוא,לעיתים קשה להם רגשית יותר מאיתנו,בהחזרה האחרונה הלכתי לבד לא הלחצתי ולא העמסתי עליו,נכון שיותר נחמד לנו שהם שותפים יד ביד ועוברים הכל ביחד אך לפעמים צריך להרפות קצת וזה מקרב יותר.המלצה שלי אל תכריחי אותו קחי איתך את אמא או אחת האחיות שלך.
בטוחה שבערב ההחזה הוא יפנק אותך ויתמוך בך.
מחזיקה אצבעות יקירה שזו תהיה ההחזרה האחרונה

אני מבינה אותך וגם מסכימה שהם צריכים להיות שותםים לתהליך. זה משמעותי כי גם ככה קשה להם שלא לגמרי בתהליך ואחכ לא תמיד מבינים מה אנחנו עוברות. לדעתי חשוב שתסבירי לו את החשיבות של השותפות הזו ואת המשמעות האדירה לתמיכה שלו. וכן, ילד עושים יחד. גם אם לא בדרך המסורתית. אם תחליטי שאת רוצה ללכת לבד בסדר אבל זה יבוא ממך. אםנאת חשה שאת זקוקה לתמיכה ממנו אז דברו על זה.. בהצלחה.. עדכני

היי ליטל, קבלי קודם כל תמיכה מרחוק
עם זאת אני חושבת שיש כל מיני דרכים לתמוך אחד בשני . תחשבי שלפעמים בן אדם שלא עובר את כל הפרוצדורות האלה בעצמו מתייחס לזה קצת אחרת. כמו כן יש אנשים שבתי חולים/התערבויות למיניהן מלחיצים אותם.
אני לא חושבת ( למרות שעוד לא הגעתי לשם ) שהבעל צריך להיות נוכח ושותף בכל דבר שאת עוברת.
אני אישית עשיתי צילום רחם לאחרונה והתלבטתי הרבה אם לקחת את בעלי כמלווה או לקחת מלווה בכלל. בסוף הלכתי לבד ואני מאו , מאוד שמחה. הסיטואציה שם הייתה מאוד מלחיצה וחלק מהבנות צרחו, אז כשאני חושבת על זה שהוא היה צריך לשבת שם שעה ולשמוע את זה זה לא עושה לי כל כך טוב. אני הייתי היחידה מהבנות שהיו שם שלא הרגישה כלום בבדיקה כך שבדיעבד גם לא הייתי צריכה מלווה.
אני גם חושבת ששגרת חיים גם בטיפולים זה חשוב ביותר כי היא מורידה מהסטרס. אני אישית לא מוכנה לוותר על השגרה שלי ובינתיים מצליחה
שיהיה המון בהצלחה