סיפור הלידה שלי.... - הריון ולידה

בס"ד
אז אחרי כמה וכמה ביקורים במיון יולדות עקב התכווציות בבטן שחשבתי שהם צירים..אך אלה היו צירים מדומים.. ביום שבת בחמש בבוקר לפני שבועיים קמתי לשירותים וראיתי הפרשה דמית...מיד הערתי את בעלי ואת אמא שלי שיתכוננו לצאת למיון יולדות כי לעולם לא הייתה לי הפרשה כזו..כולי הייתי בלחץ וכולי רעדתי כמו מטורפת...בעלי הכין את כל הדברים ונסענו בזריזות לביה"ח(פיקוח נפש...)

בביה"ח מיד עשו לי בדיקה..פתיחה 2.5 מחיקה 80%...כולי התבאסתי שהוא אמר את זה...הייתי בטוחה שאני נכנסת ישר לחדר לידה חח.. לאחר מכן הרופא אמר לי ללכת שעתיים בביה"ח ולחזור לבדיקה נוספת...כשחזרתי הפתיחה אותה פתיחה ואותה מחיקה אך הראש של הקטנה היה ממש ממש למטה והרופא פחד לשחרר..לכן הוא אישפז אותי מיד במחלקת יולדות(כן מחלקת יולדות עם כל היולדות והתינוקות שלהן...אתן בטח יודעות כמה קינאתי בהן שהן אחרי..חחח)

במוצ"ש כולי מבואסת שאין התקדמות לא יכולתי להירדם..קמתי מהמיטה לכיסא ופתאום הרגשתי ושמעתי "פאק......" שנייה אח"כ נהרות בבל החלו לזרום ממני...צרחתי לאמא שלי (שנרדמה מרבונה) שירדו לי המים...........התקשרתי לבעלי שיגיע זריז לביה"ח ותוך חצי שעה אני כבר בחדר לידה עם צירים סדירים כל חמש דק'..ברור שמיד ביקשתי אפידורל...ומיד נתנו לי...הבעיה היא שנתנו לי את האפידורל שהפתיחה היתה עדיין 2.5...לכן הצירים הפסיקו להגיע...אך הפתיחה והמחיקה התקדמו אט אט ל10 ו100%..

כעבור 7 שעות בחדר לידה (התחלפה משמרת..) מחליטים להביא לי זירוז...כי אין צירים!! התחילו אם 15 טיפות שלא עזרו בכלל.....אין צירים! אני התחלתי להתייאש והתפללתי שהצירים האלה יופיעו כי זה מה שבעצם מעקב....
חלפו השעות ועוד משמרת עוברת(משמרת שלישית כבר) ועדיין אין צירים!! הפתיחה כבר פתיחה מלאה וגם המחיקה...המיילדת מוסיפה לי מהטיפות(כבר 120טיפות..) וכלום.............
המיילדת החלה לדאוג כי עברו כבר 17 שעות מהפקיעת מים..לכן היא מחליטה להתחיל ליילד בלי צירים
***הבוטח בה' חסד יסובבהו***