התפרקות של שקט... - הריון ולידה

שירה יקירתי, ברוך הבא למרד גיל שנתיים, נשמע שהפשוש נתן לכם חודשיים של חסד. זה בדיוק הגיל בו הקטנטנים מבינים שיש להם יכולת להגיד לא ולתמרן את ההורים. כן זה טבעי וכן זה שכיח מאוד ומתסכל מאוד להורים. אני זוכרת שבכיתי לחברה איך יכול להיות שהילדה מרביצה לי ולאבא שלה. אני יכולה לנסות ולהרגיע ולומר לך שזה אכן שלב התפתחותי, ממש לא נסיגה...וכמו כל שלב זה עובר והמלאכים הקטנים שלנו חוזרים לעצמם ועוברים לשלב הבא ה "אמא למה?" . כן צריך לשים גבולות ברורים ולא לעודד התנהגות לא יפה אבל מצד שני לבחור את הקרבות בצורה חכמה, לפעמים מספיק להגיד " לא רוצה לאכול, אין בעיה אל תאכל" והקטנטן מבין שזה לא הולך ואם הוא רעב הוא יסמן לך דגל לבן.
הדבר הכי חשוב זה להיאזר בהרבה סבלנות. לנשום עמוק ולדעתשזה זמני.
יצא לי ממש ארוך, מקווה שלא חפרתי יותר מידי. ולבנתיים

בטח שזה יעבור לו! זה גיל כזה שהם רוצים לשלוט ולהגיד את המילה האחרונה.
לא בטוח שזה בגלל הגן. זה גיל של מרד וזה עובר.
יכול להיות שזה שהולך לגן ותהל נשארת איתך זה גם מפריע לו אבל הוא יתרגל לזה.

תודה בנות יקרות

נראה לי גם מרד בעקבות השינויים החלים...
תהיי סבלנית, אחרי גיל שנתיים מגיע מרד גיל 3...איףףףף
תהיי חזקה את אמא מדהימה והוא יירגע ויתרגל לשגרה החדשה...