איך עושים את זה ? :( - הריון ולידה

תעברי הוא יבוא אחרייך אל תדאגי...
תסבירי לו שזה יהיה קשה לך לצאת מהבית ולרדת כל פעם בכל כך הרבה מדרגות,
ובתקופה כזאת לפחות בהתחלה את זקוקה לאמא שלך

זה התיכנון בעזרת ה' לאחרי הלידה.. לפחות חודש חודש וחצי.. זה נראלי לגיטימי גם... וגם זה יקל על הבעל באיזה שהוא מקום... בהצלחה!

גם לבעלי היה קשה עם העניין בהתחלה..
אנחנו גרים דיי קרוב לחמתי (5 דק נסיעה)
ואמא שלי גרה קצת רחוק.
אבל אמרתי לו שברור לי שזה מה שצריך להיות וצריך את אמא בהתחלה..
אין מה לעשות גם אם ממש קרובים לחמות היא לא כמו אמא..
עכשיו הוא כבר התרגל לרעיון וזה ברור גם לו.
למרות שאני לא מתכוננת לעבור להרבה זמן, אני מניחה שגג שבועיים..

בהצלחה!!

האמת אני חושבת שאין מקום כמו בבית, גם אנחנו גרים בבניין קומות בקומה 3 וללא מעלית, אבל אין לי ספק שזה המקום אליו אני רוצה לחזור לאחר הלידה.
בלידה ראשונה אגב באמת היינו חודש ראשון אצל חמותי ולמרות העזרה העצומה עם הילדון אחרי שבועיים כבר רציתי לחזור הביתה.

דבר ראשון אני לא מבינה איך את עולה כל יום 3 קומות ועוד קומה בתוך הבית רק בשביל להגיע למקום שלך, אז יישר כוח!
אנחנו גרנו עד לפני חודשיים בקומה 3 ללא מעלית וזו הסיבה העיקרית שעברנו דירה
ובלי קשר למספר הקומות בבית, הרי זו לא באמת הסיבה שתלכי לאמא שלך לאחר הלידה, הוא חייב להבין שקשה מאוד לחזור הביתה לאחר לידה ראשונה כשאין לך מושג מכלום ולהיות לבד.
זו הסיבה שאני הולכת לאמא שלי.
במקרה שלך המצב קל כי את אומרת שאמא שלך גרה 2 רחובות מכם אז אם הוא לא מעוניין לישון איתך שם הוא יכול להיות איתך רוב שעות היום וללכת לישון במיטה שלכם בבית שלכם בלילות.
בשביל להיות הוגנת תסבירי לו שזה לזמן מוגבל ובאמת תגבילי את עצמך לשבועיים עד חודש, שגם הוא לא ירגיש מוזנח.

אצלי ההורים גרים במרחק של שעה וקצת אז לבעלי אין ברירה והוא יהיה איתנו כל הזמן, אבל מצד שני בשביל להיות הוגנת אליו הקצבתי לנו שבועיים. אם זה ימשך יותר אני כמובן לא אכריח אותו להשאר, אני רוצה להאמין שהוא ירצה לבד להיות איתנו. וגם אם לא - זה בסדר...

אני חושבת שבעלך צריחך להיתחשב בך
וכן להיות איתך אצל אמא שלך...
הוא צריך להבין מאיזה מקום זה בא
חייב עזרה!

במקרה שלי אני נישארת בבית אין כמו הבית - ואמא שלי בטח תיהיה אצלי בימים הראשונים..

אני לא הייתי נותנת בכלל אופציה להתלבטות
מסרב לעבור? ת'שאר בבית מותק
אני יולדת, אני כואבת, אני זקוקה למנוחה.
בעלי ידע מראש שאמא שלי הולכת לעזור ונהיה אצלה חודש+
הוא נסע מדי פעם הביתה להתאוורר
גם לכדורגל ולשאר התוכניות כמובן...

אבל היינו אצל הורי.
זה באמת מאד הקל על שנינו
ברגע שחזרנו הביתה התחלתי לבכות שאני לא רוצה להיות לבד
שבא לי לחזור לאמא... והוא נלחץ. רק אז הבין כמה גדולה הייתה העזרה.
כמובן שמאז נרתם לעזרה.

שלא יעבור. תעברי את והבייבי והוא יבוא כבר

ברור שיהיה לו קשה הוא רוצה את אמא שלו והבית שלו..
תעברי בלי הרבה שיכנועים והוא יבוא אחריך...

איני מכירה את הסיטואציה
אני זוכרת שכשאחותי ילדה
היינו אצלה כולנו כל הזמן
ועזרנו המון וכמובן שבעיקר אמא שלי
עם כל הידע אחרי גידול של ארבעה ילדים
ועכשיו אצלנו
בשעה טובה
הריון ראשון
גרים בחו"ל
אמא שלי מגיעה אלינו לחודשיים (איזה כיף!)
וגם אחותי הקטנה תהיה כנראה
והחמות מגיעה גם לאחר הלידה ב"ה
היא רוצה להיות בברית (בלי נדר)
יהיה פה שמייח!!!!!

תודה לאל

אני אחרי הלידה באתי הבייתה , אין כמו בבית

אני גרה בקומה 4 ללא מעלית..!!! שזה כמו קומה 5... וככה עליתי כל ההיריון ואחרי הלידה
זה לא קל אבל מתרגלים. תאמיני לי שאני בבית שלי אני שוכחת מהכל...
תתנחמי שלי יש יותר מדרגוות ממך חחח

בקשר לבעלך, תעשי מה שטוב לך
תגידי לו שאתם גרים אצל אמא שלו ואת רוצה להיות עם אמא שלך ושיתחשב!! גם ככה הוא כל הזמן עם אמא שלו אז למה לא להתחשב בך?

בכל מקרה, תעברי את והוא יבוא אחרייך..

לא ממש הבנתי למה התכוונת בלעבור, לצמיתות? או רק לאחרי הלידה?