שבוע 36 - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • יואו זה אוטוטו קורה...
    בימים האחרונים ממש סבלתי מכאבי בטן וכאבי גב, כל הזמן עייפה וכבד לי מאוד
    אין לי כח יותר, קשה לי לחשוב שיש לי עוד חודש שלם של אי נוחות וכאבים, אני רוצה שהיא תצא כבר
    ואני באמת לא מבינה אתכן המנוסות - אתן תמיד אומרות תנוחי כל עוד את יכולה. נראה לי ששכחתן שלא ממש ישנים בזמן הזה! כל שעה בערך אני מתעוררת, בקושי נושמת, קשה להסתובב במיטה...

    אתמול בעלי צבע את החדר של הקטנה, תכננו איפה נשים את המיטה והשידה, סגרנו שקעי חשמל קרובים...

    אני ברגשות מעורבים - כל כך רוצה שזה יגמר כבר ומתה מפחד כי יודעת שזה יגמר עם כאבי שיא!
6 תגובות
עמוד 1
  • הי הי הי, אוקי, בואי נעצור רגע

  • אוף אני פשוט מרגישה שלילית לאחרונה
    יש לי נטייה גרועה של לראות את הגרוע ביותר (וכך אין מצב שאני אתאכזב מהמצב, אלא רק אופתע לטובה)
    אני מתרגשת מכל דבר, בוכה המון!
    שלשום התחלתי לבכות ולא הצלחתי להפסיק כמעט שעה שלמה! והכי מעצבן זה שאין סיבה ממשית...
    אני מפחדת מהלידה, אני שונאת ללכת אל הלא-נודע.
    זו לידה ראשונה, בעלי עובד בעבודה כזו שהמשמרות הן של 24 שעות (עובד יום ונח בבית 3 ימים) ויש לי הרגשה שאני אקבל צירים כשהוא לא יהיה איתי פה
    המשפחה שלי גרה במרחק שעה נסיעה
    אני לא סומכת על המשפחה של בעלי שיתמכו בי כמו שאני צריכה ברגעי האמת
    אין לי מושג איך אני הולכת לחזור הביתה עם תינוקת קטנה ומה לעשות איתה בכלל. אני לא מתחברת לילדים... רק לאחיינית שלי וגם זה רק כשהיא הגיעה לגיל 3-4 חודשים...

    אני יודעת עמוק עמוק בתוך הראש שלי, בפינה אחורית ונידחת שאני סתם חוששת ושהכל יהיה בסדר, אבל כרגע זה בפינה נידחת מודחק מאחור ואני רואה רק את השחורות...
  • מותק...
    זו חרדה טבעית..לכל אחת יש אותה לפני לידה ראשונה
    כמה שתנסי להתכונן לזה נפשית ופיזית .. לא משנה כמה תקראי ספרים ומאמרים כתבות ואתרים כמה סיפורים תשמעי ... שום דבר לא דומה למה שאת תלווי.
    כל אישה יש גוף אחר, סף כאב אחר.
    אין זה מחייב שהלידה שלך תיהיה דומה לשלי
    (אני מאחלת לך מאוד שלא!!!!!)
    את תעברי את זה בשלום כמו כולם ... יקח אולי יותר זמן אולי פחות אבל איך אומרים.. כולן עוברות את זה בסוף.
    גם החיבור לתינוק יגיע.. אולי לא במיידי אולי יקח קצת זמן אבל יגיע.
    גם אני עדיין לא מעכלת שאני אמא ויש המון דברים שאני נרתעת מהם כמו למשל אמבטיה (אמא שלי עושה לה בנתיים עד שארגיש מוכנה).
    זה דבר טבעי.. עיניין של זמן.. יהיה בסדר מותק את נולדת להיות אמא!!!
  • תודה על המילים החמות
    אני מקווה שזה יעבור מהר ההרגשה הזו
  • מרגישה שאני כתבתי את זה. גם אני בחרדות מטורפןת מהלידה מהלא נודע מהתפרים מהכאבים שפירצים של דם איך אסתדר להחזיק בובה קטנה של שלוש וחצי קילו בערך בידיים להאכיל לקלח לטפל לדאוג לילות בלי שינה ועוד ועוד....אבל מה שכתבתן קצת עודד גם אותי



    בסוף הדרך עוד תהיה מאושר!!!
  • קודם כל בשעה טובה!!!
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה