איך מתמודדים עם הדיכאון שאחרי הלידה????? - הריון ולידה

הכוונה לדבר עם מישהו ***

ב"ה

אני לדעתי עברתי משהו דומה ,מן דכדוך אחרי הלידה הראשונה...
עד היום אני מרגישה את זה ( כי לא טיפלתי והייתי במן דאון, בעלי לא תומך בכלל וחושב שהכל בראש שלי ) למרות שעכשיו שיש לי שלושה אני יודעת שזה היה מן דכדוך , כי את השניים האחרונים אני מרגישה שאני מטורפת עליהם וכל היום מנשקת ולגדול ממש קשה לי להתמודד איתו , קשה לי להביע איזה רגש ואפילו לנשק קשה לי....................
לכי לרופאה שלך היא תדע להפנות אותך לגורמים הנכונים, תדברי ותטפלי בזה........
ממש חשוב.......
[URL=http://www.lovetextlive.com]
[URL=http://www.lovetextlive.com]
[URL=http://www.lovetextlive.com]

אני יודעת שזה קיים ונפוץ
אני מאוד מחפדת שאשקע גם בדכאון שאחרי לידה...מטבעי אני בנאדם שחושב שלילי תמיד.
לפחות את יודעת ומודעת לזה שאת בדאון יש כאלה שלא מודות בזה.
זה בדיוק הזמן לקום ולטפל בזה...וכמה ימים וזה יעבור.
כל הכבוד לבעלך שמבין ותומך זה חשוב!
חיבוק ענק



בסוף הדרך עוד תהיה מאושר!!!

אני יודעת שזה קיים ונפוץ
אני מאוד מחפדת שאשקע גם בדכאון שאחרי לידה...מטבעי אני בנאדם שחושב שלילי תמיד.
לפחות את יודעת ומודעת לזה שאת בדאון יש כאלה שלא מודות בזה.
זה בדיוק הזמן לקום ולטפל בזה...וכמה ימים וזה יעבור.
כל הכבוד לבעלך שמבין ותומך זה חשוב!
חיבוק ענק



בסוף הדרך עוד תהיה מאושר!!!

קודם כל אני חושבת שרוב הנשים עוברות את מה שאת עוברת במידה כזו או אחרת. הכי היגיוני שכן, זה שינוי מטורף ומבורך לחיים, אבל גם קשה. אני חושבת שמאוד חשוב לקחת בחשבון בתקופה הראשונה זה בסדר ולגיטימי לבכות ושקשה ואין כוח והגוף שלנו זה לא כמו שהיה ולתת לתחושות האלו מקום. לא צריך ישר למהר ולשים תווית של "דיכאון אחרי לידה" כי גם התווית יכולה להכניס לדיכאון.
אם את מרגישה שאת צריכה לשוחח עם מישהו, לכי על זה, תתרוקני, בלי קשר לכן דיכאון לא דיכאון זה עושה טוב (זה מה שהפורום נותן בצורה כזאת או אחרת).
אם את מרגישה שאת לא רוצה/יכולה/מסוגלת לטפל בתינוקת תשתפי בטיפת חלב וכבר שם ידעו איזה שאלות לשאול אותך ולאן להכווין אותך.
את מוזמנת להמשיך לשפוך את ליבך גם בפורום ותדעי שמישהו מאחורי המסך קורא את מה שאת רושמת ומאחל לך שתרגישי טוב מכול ה

אז באמת אני לא בדיוק יודעת עם מה אני מתמודדת אבל אני מקווה שזה יהיה דבר חולף בכל אופן תודה ואני אולי באמת אלך לדבר עם הרופאת משפחה שלי

מה שאת מרגישה, שאת עסוקה מידי עם הבייבי שלא משאיר לך זמן לשום דבר, ככה זה בהתחלה. השלושה חודשים הראשונים הכי קשים והבייבי דורש ודורש וגם ככה לא ישנים בלילה וזה מאוד קשה. השאלה אם זאת ההרגשה, או שמדובר בדיכאון? דיכאון מתבטא בעוד דברים כמו אדישות גדולה, עצבות מתמדת ועוד. אם את חושבת שאת חווה דיכאון אז כדאי מאוד לקבל עזרה מקצועית!

מבינה מכירה ומזדהה מאוד..
לי יש כאבים פיזיים בלתי ניתנים אפילו לתיאור עקב כך אני בקושי מתפקדת וזה מקשה עלי מאוד לטפל בתינוקת
באתי להורים שלי לקבל עזרה עם התינוקת וגם תמיגה נפשית
בשךושה ימים הראשונים אמא שלי לקחה את העריסה לחדרה וקמה בלילות
בעלי כעס והחליט שזה תפקיד שלנו ומאז היא איתנו בחדר
הכאבים שלי מקשים עלי לקום בלילה ולהתנהל כרגיל
אני ממש סובלת אבל מבינה שאין ברירה ואני חייבת להיות חזקה בשביל הילדה
נכון שהגוף נראה רע מאוד וכך גם אני מרגישה
מאדם מטופח ומוקפד נהפכתי לבנאדם עם שאריות משקל מההריון בלי חשק חיוורת מאוד (המוגלובין 8) שיער באלגן ( היתי עושה פן פעם בשבוע) ולא בא לי להתאפר...
שלא נדבר על זה שאני לא יכולה ללכת לכן לא יוצאת מהבית
אבל אני לא נותת לעצמי לפול לדכאון
אני חייבת להיות חזקה בשבילה.....

תרגישי טוב מותק ותזכרי שיש גוזל קטן שצריך אותך בריאה ומזקה
תעזרי באנשי מקצוע אם צריך....

בנות ללכת לטיפת חלב ! יש להן גם שאלון יעודי לזהות דיכאון ,וגם לספר על התחושות שלכן ! להכל יש טיפול ,או בעזרת שיחות או גם אם יש צורך תרופות ,ולא לפחד מטיפול תרופתי ...
יש לי מכרה שכבר כמה שנים לוקחת כדורים ומרגישה נפלא ,היו לה דכאונות בעקבות ההריונות והלידות