ממש מבואסת ועצבנית - הריון ולידה

כמה, כמה, אבל כמה שאני מבינה אותך!!!
את יודעת כמה פעמים זה קרה ועדיין קורה אצלנו?

אני אגיד לך מה...
אנחנו תמיד הלחוצות, המלחיצות, הנסחפות, הפנאטיות
עד שאיזה חבר בא ונותן לדברים פרופורציה.
וגם, לפני שבוע היה עדיין חם, היום שבעלך הרגיש על בשרו את הקור
כנראה שהשתנתה דעתו. (בנוסף לחיזוק דברי החבר)

הוא הלך לאירוע של סבתא שלו או לאירוע אחר?
אני אגיד לך מה, מי כמוני מבינה את הבדידות הזו
אבל אם זה לסבתא, אני דווקא לא הייתי ממהרת לכעוס
(זתומרת בטוח הייתי כועסת אבל במחשבה שנייה מרגיעה את עצמי)
כי סה"כ זו סבתא ומשפחה ויום הולדת 90...
יפה שהוא לא התעקש עליכם וויתר
אבל קשה לי להאמין שהיה מוותר על נוכחותו ונשאר בבית
את יודעת, אירוע חד פעמי ודי משמעותי עבורו.

אצלנו למשל, בכל פעם שמתן לא מגיע לאירוע
(ומאמי - הוא לא מפספס אף אירוע גם בעזה אם צריך ואני תמיד לבד עם שניים!)
המשפחה שלו, שאנחנו לא בקשר כבר 4 שנים
פותחים ת'פה שבטח המכשפה (משמע אני) אזקתי אותו בבית
ככה שהוא מעדיף להראות את עצמו.
זה סוג של נציגות "אני פה".
לא יודעת איך זה אצלכם ומקווה שהפוך 360 מעלות

חיבוקים .....
כי אין בעולם אהבה, כמו אהבה של אמא.

גם לי זה קרה רק בצד ההפוך :)
לי מאוד מתאים להגיד משפט כמו שבעלך אמר ,מקסימום יחזור קצת חולה

אני לא יודעת מאמי, אני דווקא חושבת הפוך ממך
(אל תכעסי עלי...)
נכון, קר עכשיו בצפון אבל ילדים גדלו בצפון שנים על גבי שנים וגם כאלו שיצאו עכשיו מבית החולים גרים שם ושורדים. אז יכלת להלביש אותו טוב טוב בכמה שכבות וללכת.
זה לא סתם אירוע - סבתא שלו בת 90!
לי יש סבתא אחת ואני מאוד קשורה אליה ואם עכשיו יש לה יומולדת וכולם חוגגים אני בטוח אלך, גם עכשיו בתשיעי וגם בעוד חודש כשהבייבי תהיה בחוץ.
הרבה פעמים אנחנו אומרות דברים לבן הזוג שלנו והוא מתעקש על דעתו, אבל כשהוא שומע דעה חיצונית פיתאום זה מחלחל יותר. אני בטוחה שזה קורה גם איתך... לי זה גם קורה.
והחבר הזה לפי מה שהבנתי הוא מהצפון ויודע כמה קר או לא קר שם.

אל תכעסי על כך שנסע בלעדייך - את לא יכולה לצפות ממנו לוותר על יומולדת של סבתא, כשיום הולדת עגול ועוד 90!
הוא יחזור מחר.
לא קרה כלום.

לדעתי במקרה הזה את סתם כועסת...

לא כעסתי על זה שנסע, כועסת על זה שלא מקשיב לי שאני אומרת לו משהו שאני יודעת
על מה אני מדברת! ועוד נתן לי להכין את כל התיקים, ואז אמר
את יודעת מה? לא ניסע...זה ביאס אותי כי כבר התכוננתי לזה נפשית
למרות שלא רציתי לנסוע. פתאום הפך לי הכל...מחר הוא חוזר.
האמת פעם ראשונה שאני נשארת עם עומר יומיים לבד ןממש לא נוח לי עם זה.
הכלבה חסרת מנוחה ועל כל פיפס של עומר טסה לחדר שלנו בריצה ואני על כל רעש קופצת. לא נעים לי לבד בבית כמו פעם.

אל תפחידי אותי אני הולכת להיות הרבה לבד בבית...

העבודה של בעלי זה 24 שעות עבודה ואז 72 שעות מנוחה (על כל יום עבודה 3 ימים בבית)
אין לי מושג מה אני יעשה לבד בלילות...

העיקר שבסוף אתם נשארים בבית

היה לי לחץ מטורף לבד בלילה פעם ראשונה איתו
בסוף הלכתי לישון, לא כי הייתי עייפה אלא פשוט העדפתי
להיות לידו בחדר, עד שנרדמתי.
בעלי חזר בסביבות 12 בצהריים.

קראתי באיחור
מבינה שכבר נסע וחזר
בהחלט מעצבן לפרוק תיקים אחרי שהכל כבר מוכן
לפחות חסכת לעצמך את כל הנסיעה וכל הסרט של הקוררררר
וכל הזמן היית לחוצה בלעטוף ולשמור עליו ולא היית נהנת כלל ....

ומזל טוב לסבתא אביבית