היום, לפני שנה - הריון ולידה

אני שוכבת בחדר לידה
המיילדת מעמעמת את האור
מכינה קערה עם מים וסבון
לובשת חלוק סטרילי המעיד שהיא כבר פה
"עגלת ילוד לחדר מס' 3 בבקשה"
היא קוראת מהדלת.
שירהל'ה, עוד דחיפה אחת, בכל הכוח
שקט בחדר.
סבתא אוחזת לי את היד
אני מגייסת את כוחותיי האחרונים ולוחצת
בכי של רך נולד
9:48
והעולם עצר מלכת
תהל שלי נכנסת לתוך חיי.

נכנסת ומביאה איתה אור גדול.

והנה חלפה לה שנה, שנה תמימה
12 חודשים של אתגרים ולמידה מחודשת
12 חודשים של ניסוי וטעייה, דמעות והשקעה
ואושר אחד גדול שהולך ומתעצם בכל יום שעובר.

ילדה שלי, אהובה