בכיתי כל תוכנית , לא מזמן איבדתי עובר בשבוע 9 (הריון של הפריה ראשונה) , לפני 2 שנתיים היה לי עוד אובדן בשבוע 7 הריון טבעי , סליחה מכולן לא זה לא מקום , בחיים לא חשבתי שנגיע לטיפולים , אני באה ממשפחה מאד פוריה , בנות יקרות תעריכו את הריונות שלכן ,אפילו אם קשה אם בחילות , הקאות ושאר הפתעות , עדיף על כל זריקות , הזרעות ,כדורים , נרות , שאיבות . אל תכעסו עלי . אני מפחדת להמשיך קדימה עם כל סבל שעברתי בתקופה אחרונה. יש לי ילד מנשואי הראשונים , ואך עדיין הכאב מאד חזק ו מתסכל . אצלי בעבודה יש אמא אחת שנקלטנו באותו חודש ,היא טבעי ואני עקב הפריה , כל יום שאני רואה אותה הלב שלי נקרע , אני מאחלת לה מכל הלב הריון תקין וכייפי, אבל המחשבה לא עוזבת לרגע , מה קרה לעוברי ? למה לבו נעצר? סליחה מראש אם פגעתי במשהי.
/]