הבת שלי בת חודש - הריון ולידה

נראה לי שכל התינוקות ככה... לגבי הזמנים בהם היא ערה- אני חלק מהזמן משחקת איתה, מחפשת מה כן גורם לה הנאה (למשל להיות על הבטן עם מינימום בגדים, כמובן כשהחדר מחומם היטב), וחלק מהזמן שמה אותה עלי במנשא ומטפלת קצת בבית-כלים, כביסות... לגבי הלילה- היינו בדיוק באותו מצב.. התחלנו לפני כשבועיים לנסות לארגן לה את היממה.. אנחנו מתעקשים איתה על להירדם בעריסה שלה, אבל בלי צעקות ובכי ודרמות (זה לא בשבילי.....) אני מניחה אותה בעריסה, אם היא בוכה אני מנסה להרגיע, אם צריך גם מרימה, קצת מערסלת, ומחזירה לעריסה. בשני הלילות הראשונים זה לקח מעל שעתיים עד שנרדמה. עכשיו זה כבר הרבה יותר קל...

אולי לנסות להעביר אותה לעריסה אחרי שהיא נרדמת?

אם היא ככה אחרי מטרנה, סביר להניח שלא מדובר באוכל.
בגיל חודש הם מתחילים לגלות את העולם
מעדיפים להיות צמוד וקרוב לאמא מאשר לבד
זה מאד טבעי ונורמלי.
ממליצה לך קודם כל לא לתת לה לישון אתכם
זה מאד מסוכן, וגורם להרגל רע אח"כ.

היא עדיין קטנה כך שאת יכולה להרדים אותה בידיים
לטפוח לה על הגב במיטה שלה
ללטף, לחבק, תני לה להריח אותך היא זקוקה לך.

אני תמיד מייעצת לכסות עם חולצה שלבשת
להטיז מעט חלב אם על המצעים
לקנות מצעי פליז או פלנל רכים וחמימים
לגלגל חיתול סביב העריסה להצר את הרוחב
שיהיה יותר חמים ונעים...

המון כוחות, מעייף ולא פשוט

בייבי וקנין גם כמעט בת שלושה שבועות וגם כבר מתחילה לעשות קונצים
היא אוהבת שמרימים ומלטפים..איך שהיא סוגרת עיניים אני .עבירה לעריסה היא מץחילה לבכות...משהו הזוי כמה הם חכמים!!
עכשיו אני מחכה שהיא תרדם היטב...מתי שאני מרגישה שהיא באמצע שינה עמוקה
רק אז אני מעבירה לעריסה
אין ברירה מעצבן..בעיקר בחילה שאני מתה מעייפות אבל רק סבלנות...