טוב, אז ככה - הריון ולידה

ביום חמישי המשפחה של מתן חוגגת לחמי 60 שנים.
משפחה ענפה, כ-14 אחים, 100 בני דודים וחברים רבים
חמי דוור ידוע ומוכר במושבה, אדם אציל בעל חסד ואהוב מאד!
סגרו מסעדה vip עם קריוקי ומצגת והכל, ממש מושקע, הם מתכננים כבר חודשיים.

חמי מצידו יודע על ההפתעה ולכן החליט להאיץ בנו לעשות סולחה
(מי שלא מכירה את הסיפור, מדובר בחמה ו-4 גיסות שהרסו לנו את השנים האחרונות)
אבל כמו שאמרתי, לא הסכמנו לשים דברים מאחור ללא סליחה וחרטה מצידן
על שהרסו לנו את החתונה, ופתחו למתן תיק במשטרה, ושלחו לי הודעות שאני היטלר, ואיימו על חיי וחיי ילדי.
וזה על קצה המזלג ממה שאני עוברת מרגע שעמדנו תחת החופה.

אז מתן נפגש עם אחותו הבכורה, לא הגיעו להבנה וחזר הביתה כלעומת שבא.
חמי מצדד בגיסותי לאורך כל הדרך בצורה תמוהה, מבחינתנו אנחנו אשמים בכל.
כועס מאד (שיכעס, סו וואט) ושלח למתן הודעה
שאם לא ילך לאמא שלו לעשות סולחה, אני אצטט: "דרכינו נפרדות".

עכשיו כך, חמתי וחמי גרושים.
חמי נשוי בשנית עם אישה מקסימה שאני אוהבת מאד (גם את שתי בנותיה)
גם באשתו הנוכחית גיסותי פגעו ודיברו ואפילו אחת מהן סתרה לה באירוע האחרון
כי היא סירבה לתת לה את תהל... בלי ידיעתי. (לומר שחמי תמך במעשה?)

כך שיוצא מצב, שלא אני, לא אשתו ולא בנותיה יגיעו לאירוע
ומתן גם 50/50 כי כבר שבוע שאני מנסה לשכנע אותו שזה אבא ושילך!

ולמה חפרתי עד כה?
כי זו פעם ראשונה שאני לא סמרטוט רצפה שבולעת השפלות, עקיצות ופרצופים
זו פעם ראשונה שאני נחושה בדעתי לא להראות את עצמי
להשאר בביתי החם עם ילדי, בטוחה, רגועה, שלווה - ולא להתקל בעיניי הנץ
ביד המתנופפת או באיחוליהן.
ואני אצטט שוב "מה, המכשפה העיזה להראות את פניה?"
גיסתי הנאורה בעלת דוקטורט, בת 30+ אמא לשלוש, שלפני שנתיים איחלה לי
בלי בושה או לב שהילד שלי יברח ממני ולא יכיר בי.

פעם ראשונה שאני גאה בעצמי
ודוחקת את הרצון הטוב לכבד שוב ושוב, לבלות את הדמעות, להיות שק חבטות, שוב.

אני רק מקווה שלא אצטער על כך אח"כ (בטח אקבל עוד איחולים לרוב).