נזק פסיכולוגי - הריון ולידה


  • היי שרון
    אדם צורח. צורח הרבה. הרבה מאוד.
    בימים טובים הוא בוכה 3 שעות, בימים רעים 5 שעות
    שללנו כל מה שיכלנו- ריפלוקס, גזים, בקע קל בטבור שלא אמור להפריע, עשינו לו איבחון במכון התפתחות שטענו שהוא מושלם ושייראו אותו שוב עוד חצי שנה..
    הלכנו לטיפול של קרניו סקראל, עכשיו אני והוא בדיאטה ללא מוצרי חלב (הוא יונק מ5 אחה"צ עד למחרת בבוקר ו2-3 בקבוקים).
    קראתי ספרי תינוקות, כל מיני סינדרומים למינהם.
    ניסינו הרם הורד, ניסינו את ה5 דקות (אבל כמובן רק 2), לחישה, טפיחה...
    קשה מאוד.
    אני מחזיקה אותו בד"כ כשיש לי אוזניות אוטמות רעש, אחרת ממש כואבת לי האוזן וגם זה מחרפן את השכל.
    לפעמים אני מחזיקה אותו כמו רובוט- אני רק מחזיקה בלי שום רגש, כי אם אני אתחיל להתרגש אז אני ארגיש את הרגשות האלה..הרעות
    אם לומר את האמת, אני מבינה אנשים שאיבדו עשתונות מול ילדיהם. עבדתי עם ילדים לא קלים, אבל כאן תחושת הכישלון לא יוצאת מהמוח..
    ועכשיו הדבר הכי מטריד אותי- האם כל הבכי הזה עושה לו נזק פסיכולוגי?
    האם ייתכן שהוא יהפוך למשהו אחר בגלל שהוא כל הזמן צורח וכנראה אנחנו לא עונים על הצרכים שלו? אני ממש מוטרדת מזה.
    כשהוא לא בוכה, הוא חייכן, הוא כובש ומתפתח נהדר. הוא אוכל מעולה (למרות שגם על ההנקה נלחמתי ובסוף הוא ייאש אותי).
    מה דעתך?
5 תגובות
עמוד 1
  • היי נגה'לה
  • אני מבינה, אך לא מבינה- אם הוא בוכה ואני לא עונה על הצרכים שלו? נגיד שהוא רוצה לאכול ואני לא אתן לו? זה כן ייעשה נזק?

    טפו טפו האמת שהיה לנו נס מיום חמישי...הוא התחיל לקחת מוצץ!! ממש נרגע איתו!!
    היה לו רק איזה 3 פעמים התקף צרחות. אז נחזיק אצבעות שכל הסאגה הזו שעברנו מגיל שבוע עד שלושה וחצי חודשים זה זיכרון רע!
    תודה רבה!!!
    אני עד עכשיו מאוד חששתי לבקש עזרה. מהרופא..קצת פחדתי לספר את התחושות שלי. כאילו שייקחו לי את הילדים אם יידעו מה הרגשתי):


  • היי נוגה,
    רוצה לשתף אותך במה שאני עברתי עם בת שבע ואולי זה יתן לך תקוה.
    במשך חמישה חודשים לא היה לי יום ולא לילה.
    כל הירדמות לקחה שעתיים וחצי- שלוש ואחרי חצי שעה היא היתה מתעוררת.
    איפה שלא הייתי שמה אותה היא היתה בוכה וכן, גם בידים שלי היא היתה צורחת.
    כשבעלי היה חוזר הביתה הבקשה הראשונה שלי היתה תיקח את הילדה הזו החוצה לחצי שעה- שעה כדי שיהיה לי קצת שקט באוזנים ובראש...
    הייתי מתוסכלת שאני אמא גרועה ביותר שלא יודעת להבין מה מציק לילדה שלה, ונקיפות המצפון וההרגשות הרעות רק הלכו וגדלו ככל שהילדה גדלה.
    ניסיתי לבדוק כל מיני דברים והכל נשלל.
    בגיל חמישה חודשים הרגשתי שאני והיא נולדנו מחדש.
    הגדרתי את זה כפרפר מרהיב שיצא מהגולם.
    הילדה נרגעה, נהייתה חייכנית וצחקנית, רגועה ועליזה.
    התחילה לישון טוב וברצף, ואני התחלתי לחיות שוב יחד איתה.
    היום יש לי ילדה מקסימה, שישנה טוב, אוכלת היטב, מתפתחת מקסים ו- באמת, כל מה שאני מאחלת לעצמי בעולם.
    מקווה שאני מעודדת אותך אבל אני שומעת גם מאמהות אחרות שיש מתב כזה של ילדים שפשוט בוכים, בלי סיבה מיוחדת וזה דורש מההורים נורא וזה מאוד מאוד קשה.
    שמעתי מחברה שזה נמשך אצלה שנה והיא כבר לא ידעה מה לעשות עם עצמה!!!
    המון בצלחה ושתדעי שאת האמא הכי טובה שיכול להיות.
    אלוקים בחר אותך להיות האמא שלו והוא יודע מה שהוא עושה...

    מירי, אמא לארבעה מדהימים!!!
  • ...
  • מירי, תודה על תגובתך ה(כרגיל) מאירת עיניים.

    שרון שמש
    M.Sc
    פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T


השאירי תגובה (לפתיחת דיון חדש לחצי כאן)
 שלחו אלי הודעה על תגובה חדשה לנושא זה

חישוב מועד לידה משוער

מחשבון פוריות / ביוץ

(אם אינך יודעת הכניסי 28)

שמות לתינוקות

  בנים   בנות   יוניסקס
לפי התאמה נומרולוגית:
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה

כתבות אחרונות