לא יודעת מאיפה להתחיל... אני כל כך עייפה אפילו מלשבת עם עצמי
העבודה, המציאות וההשרדות היומיומית והלא הגיונית הזו, עוד העלאת מחירים, המרתון אחרי החודש ובית, עוד הוצאה בלתי צפוייה
שרים ואגודות שחיים על חשבוננו! אני מתפוצצת רק מלראות חדשות
נמאס לי!!! אני כל כך עייפה וכעוסה מהמצב כאן
זה פשוט לא אמיתי.
בנוסף להכל, מתן יצא לעבודה השלישית (!!!!!!)
שטפתי בקבוקים, הכנתי מטרנות, החלפתי, הרמתי את נהוראי בפעם ה-3000 למיטה
אני שומעת קולות מוזרים... מאזינה, קמה מהספה, פתאום קולטת
שתהל מקיאה! עולה במהירות הבזק לחדר שלהם, מדליקה אור, נהוראי מתעורר
מרימה אותה בהנף יד, היא נחנקת!
ומקיאה ומקיאה ומקיאה... מקיאה בלי הפסקה, את כל ארוחת הערב והמטרנה.
לקח לי כמה דקות להפסיק לרעוד מהלחץ
לחבק אותה חזק ולהרגיע את נהוראי שנבהל "אמא מה זה? מה זה?"
מחליפה שוב, בגדים, מצעים, שמיכות, שוב טקס הירדמות
ונהוראי עדיין מטייל
אני כל כך עייפה.
מהכל.
באמת.
אין לי כוח לאכול או להתקלח
רוצה רק להכנס בתוך עצמי עמוק