על סף ייאוש.. צריכה לפרוק. - הריון ולידה

סופי יקירה אין לי כל כך איך לייעץ לך
שולחת לך חיבוק ענקי!
ותתעקשי על זה שאף אחד לא ירים את הילדה ...בשביל מה שתעבור מיד ליד
..כל אחד עם המחלות שלו. את לא צריכה את זה עכשיו.
אולי תפני ליועצת הנקה או מישהו מקצועי שיוכל לעזור ולייעץ.

בשורות טובות !



בסוף הדרך עוד תהיה מאושר!!!

סופי יקירה אין לי כל כך איך לייעץ לך
שולחת לך חיבוק ענקי!
ותתעקשי על זה שאף אחד לא ירים את הילדה ...בשביל מה שתעבור מיד ליד
..כל אחד עם המחלות שלו. את לא צריכה את זה עכשיו.
אולי תפני ליועצת הנקה או מישהו מקצועי שיוכל לעזור ולייעץ.

בשורות טובות !



בסוף הדרך עוד תהיה מאושר!!!

מקווה שהימים הבאים יהיו לך יותר קלים !!!!
[

סופי אין לל מושג כמה אני מזדהה איתך
מרגיש לי כאילו מחצית מההודעה אני כתבתי
גם אני עם קושי מטורף בהנקה אפילו על סף שבירה
כול פעם אני אומרת זהו אין לי כוחות אני מסיימת עם ההנקה הזו
ואין לי אומץ
אני יודעת כמה ההנקה חשובה במיוחד בגיל הזה
אבל אין ספק שזה קשה צריך המון כוחות.. במיוחד בלילות הם הכי קשים
אני נמצאת עכשיו במצב שעוד יותר מקשה על המצב אני לא מסוגלת להניק רק לשאוב
אני עם כאבים נוראיים בפטמות.. לכן אני רק שואבת וזה סיוט רק לשאוב..
אני מרגישה על סף שבירה ופשוט בא לי לעבור למטרנה וזהו!
שתביני יש לי בבית גם סימילאק וגם מטרנה אקסטרא קר ואני מנסה להיות חזקה ולהמשיך לתת לו הנקה למרות כול הקושי ..
מקווה שיסתדר גם לי וגם לך

בננות (סופי ואוראל) תקשיבו ההנקה בהתחלה קשה, אבל זה אוטוטו יעבור ואתן תהנו ממנה מאד!!! אם אתן מסוגלות למשוך עוד קצת תמשכו כי זה משתלם אח"כ.
בנוסף לגבי מה שכתבת סופי- ההתחלה קשה, מאד! את לא לבד, ואת לא מוזרה ואין לך מה להרגיש אשמה. כל אדם נורמלי יקרוס אחרי כל כך הרבה זמן בלי שינה סדירה. אבל- גם זה עוד מעט יסתדר, בגיל 6 שבועות מתחילים להבחין בין יום ולילה והכל נהיה פשוט יותר. בינתיים אני מציעה לך לנסות כמה שפחות להיאבק בדברים כמו סדר בבית וכמה שיותר לנוח. לא נורא אם הבית מבולגן, ואם זה כבר ממש נורא, שווה אפילו שתקחי עזרה בתשלום, המנוחה שלך והרוגע שלך ושל התינוקת שווים כל הון שבעולם. מצוין שאת עוברת למשאבה טובה יותר,ככה תוכלי לישון יותר בלילה. בהנקות במהלך היום טת יכולה להניק בשכיבה וככה גם אם את לא ישנה את קצת נחה. שולחת המון חיבוקים, זה נהיה קל יותר עם הזמן, באמת...

מחבקת חזק

תודה בנות!
עצם זה שיש אתכם שמקשיבות ותומכות ממש עוזר!
ולדעת שזה בסדר ואני לא היחידה שעוברת את זה..
ההנקה ממש חשובה לי ואני נלחמת לא לוותר עליה..
ממש מרגישה שהחוסר שינה מוציא אותי מאיזון, אני רגילה לישון איזה 10 שעות בלילה ופתאום בקושי שעתיים שלוש.. זה מחרפן/.
מזל שהנסיכה שלי כזאת מושלמת וזה באמת שווה את הכל!

גם אני מרגישה כאילו אני כתבתי את ההודעה וגמני יוצאת על בעלי בלי סוף
בעיקרון אפחד לא יכול לעזור לנו כי אנחנו מקור האוכל
אני לא מתכוונת לוותר על זה בשום פנים ואופן יותר מטריד אותי הקטע שהיא לא מוכנה להירדם בעגלה רק בידים מגולגלת בשמיכה שאני מנערת אותה מצד לצד

מה עושים שירה!????
זאת מלחמת התשה כל לילה בוכה בעגלה עד שאני ירים אותה ובעלי מעז להגיד לי שאני מתעללת בה שאני לא מרימה אותה אני אומרת לו שאחר כך אני יאכל את כל החרא!!! איך גורמים לה להירדם לבד??? שירוש עזרה פליז

סופי, בהנקה נותנים כמה שהבייבי מבקש ולא צריך לחשב כמה אכלה וכו'. אל תיכנסי לזה.
תזכרי שהנקה זה לא רק אוכל עבורם, פעם זאת ארוחה מלאה, פעם זה נשנוש קטן, פעם זה רק מים, פעם קינוח, מוצץ, וכו'.
תינוקות יונקים בד"כ ישנים פחות טוב מתינוקות תמ"ל חלב האם מתעכל מהר יותר והם גם לא יונקים כמות גדולה כמו תמ"ל.

כשבלילה היא מתעוררת או בוכה, אם היא לוקחת מוצץ, אז קודם תציעי מוצץ.
אם לא לוקחת מוצץ, אז תנסי לטפוח קלות על הגב עם אמירה קבועה כמו: לישון או ששש.. שתבין שזה לישון,
אם לא ישנה וממשיכה לדרוש, אז היא רוצה הנקה. תתני לה.
בד"כ כשהם רוצים לאכול הם מכניסים יד לפה, או מחפשים ככה עם הראש.. לפעמים הייתי מכניסה לבת שלי את האצבע לפה כדי לראות אם זה מה רוצה או לא.
ככה זה בהנקה בד"כ, השינה שלהם קלה, כל דבר מעיר אותם, וכל התעוררות זה הנקה.
.
תימנעי ממשחקים בלילה, הקשר הוא רק להנקות, החלפות ודבהרים הכרחיים, הכל בלחש, בשקט, בחדר חשוך או אור מעומעם, זה יעזור לה להבחין בין יום ללילה.

לגבייך - ברור שזה מתיש מאוד, גם אני הייתי נרדמת באמצע ההנקה לפעמים..
זה מובן שאין חשק וכח לסדר את הבית וכו'.
זה די מתיש ושואב כוחות ובעיקר כשלא ישנים בלילה.

אבל תזכרי שההתחלה קשה, גם כי הם קטנים וההנקה לוקחת זמן. מגיל 3 חודשים בערך זה נהיה יותר קל. ההנקות הן קצרות מאוד ופרקי הזמן בין הנקה להנקה מתארכים ואפילו מתחילים ליהנות מזה.

לגבי הבריתה, מבינה אותך, אם תרצי שקט מהאנשים תיכנסי עם התינוקת לחדר צדדי להנקה, או סתם להיות איתה (הנקה זה תירוץ לגשת הצידה לבד..). וכמה שעות, יעבור, אין מה לעשות..

סופי שבוע טוב, מה שלומך? איך עברה הבריתה???

לבנדר, איזה מותק שאת מתעניינת..
היה בסדר ב״ה.
רוב הזמן הייתי איתה על הידים או בעגלה.
היא לא היתה רגועה כל יום חמישי אז מי שרצה להרים אותה אמרתי שעדיף שלא כי היא ממש לא רגועה.,
היה מתיש אבל ממש מקסים..
כפרה על בעלי אירגן את הכל אני לא היה לי כח להתעסק עם זה בכלל..

הקשבתי לעצתך ואני לא מתחשבנת איתה על זמנים וכמויות, למרות שזה ממש מתיש, אתמול פעמיים היא אכלה שעה וחצי ארוחה אחת!
איך אני יודעת שהיא לא אוכלת יותר מידי?
היא התחילה לפלוט מלא, וגם יש לה גזים

בהנקה אין לאכול יותר מידי. הם לוקחים כמה שצריך.
את יודעת שכשהתינוק מתחיל לינוק ב-10 דקות הראשונות זה מים, אח"כ כ-10 דקות זה חלבונים ורק אחרי כעשרים דקות מגיע השומן ולכן חשוב לתת לה לינוק כמה שרוצה כי הנקות קצרות זה רק מים, זאת החוכמה של הגוף כי לפעמים הם רק צמאים או רוצים לישון עם זה.
פליטות זה טבעי, מה שיוצא צריך לצאת.
גם גזים זה טבעי.מתחיל בגיל שבועיים בערך ועד גיל 3 חודשים.
אל תנסי לשלוט בזה.היי קשובה לה והכל יסתדר.
שתדעי שהגוף מייצר חלב לפי דרישה, ובימים הראשונים שאחרי הלידה הגוף לומד להכיר את הכמויות של התינוק ולייצר חלב בהתאם ולכן חשוב מאוד לא להגביל כמות.
אני מזכירה לך שבהתחלה ההנקות ארוכות כי הם קטנים וקשה להם לקחת כמויות אבל בהדרגה זה יסתדר לך עד גיל 3 חודשים ואז ההנקות נהיות ממש קצרות והם יונקים בפרקי זמן ארוכים יותר בין הנקה להנקה.

אני קוראת את התגובות בדיון תוך כדי שאני מאכילה את עדן
ורוצה להגיד לכן:

בנות, אני יודעת שחלקכן אולי לא תאהבו את מה שיש לי להגיד אבל
אני ממש מרגישה שאני חייבת להגיד לכן את זה.

עדן מהיום שנולדה ניזונה מתמ"ל (מטרנה אקסטרה קאר)
היתה לי לידה טראומתית וקשה למי שזוכרת...
היתי מותשת בימים שאחרי ולכן לא היתי מסוגלת להניק.
כשחזרתי הביתה ניסיתי להניק ללא הצלחה קניתי משאבה חשמלית
וגם כן לא הסתדרתי בקושי יצא לי חלב )אולי 10 )
היתי מאוד עצבנית ומדוכדכת.

הלילות היו קשים הימים גם הם
החלטתי לוותר ובלב שלם אני שלמה עם זה!!!
(אדם צמחוני שכמוני בטוח לא יכל להעניק לעדן ברזל ובי 12 כמו שצריך גם ככה)

בנות זו לידה ראשונה שלכן ולכן אתן עדיין בחשש
מה יגידו ואיך..שחס וחלילה לא ירימו גבה
אז אני רוצה לומר לכן....
תינוק כדי לגדול ולהתפתח צריך אמא בריאה הרבה יותר מחלב אם.
להנקה יש תחליף לבריאות שלך אין!!!

אמא עצבנית ו עייפה זו אמא שמתחילה לשקוע בדכאון
וזה מוקרן כלפי הילד.
התינוק. והאכלתו הו.פכים לנטל שהופך לסיוט ותלותיות.
את מוגבלת ואבודה ואף אחד לא יכול לעזור.
אני חלילה ממש ל-א נגד הנקה.
אני בעד אם בריאה.
כזו שנהנת להאכיל ולתת מעצמה בכייף ואהבה
שלא בחרדות ולחץ .
כזו שרגועה ויודעת בדיוק כמה הוא אכל ומתי הפעם הבאה.

בנות יקרות...
מי שמחליטה להניק צריכה לדעת שיש אלטרנטיבות.
יש יועצות הנקה (גם בחינם בצ'טים ושיחות טלפון עם קופ"ח)
יש אופצייה לשלב תמ"ל (תקלו על עצמכן לפחות בלילה)
יש אופצייה לשאוב (מצויייין כדי שתוכלו לצאת לנשום להמשיך בחיים)
אני מסתכלת לעדן בעיניים..
המצפון שלי נקי אני נהנת ממנה משחקת איתה מפעילה
רואה את ההתפתחות שלה בת חודשיים וכבר מפטפטת נון סטופ
אפילו מסתובבת מצד לצד מגיבה מחייכת.
משקל תקין לחלוטין כבר מחזיקה ראש.
שואלת את עצמי האם כל זה היה קורה אם היתי עצבנית וסובלת?
לא נראה לי...

תרגישו טוב ותטפלו בעצמכן קודם כל.
מטרנה זה לא כזה נורא כמו שנראה לכן....

טוב האמת שאני כבר מלא זמן לא נכנסתי...אני לא מחוברת גם בפייס כמעט....יש עליי הרבה בחודשים האחרונים...
פייס: ortal_hori

מתוקונת תודה רבה מאמי
אבל אני לא ככ מסכימה איתך לגבי המשפט
"מי שמוכנה להקריב מעצמה בשביל הבייבי שלה"
מה זה אומר בעצם?
שמי שלא מניקה היא אמא פחות טובה?
היא לא מקריבה מעצמה בשביל הבייבי שלה?...
אין שום קשר!! אין רע בתמ"ל
מיליוני תינוקות בעולם גדלים ומתפתחים ברוך השם בצורה מדהימה
לפעמים יותר מהר מבהנקה כשהם ניזונים מתמ"ל.

ושוב,
אני ממש לא נגד הנקה.

מי שמסוגלת זה מבורך בריא וחסכוני גם.
מי שלא מרגישה טוב לא מצליחה נהפכת לעצבנית ומדוכאת
חבל שהלחץ יוקרן לילד ....

תהנו מהחופשת לידה שלכן בנות...
חבל להעביר אותה בעצבים כאבים וסבל

ווקנין אני אתך . מבחינתי הכי חשוב שאמא תהיה מאושרת וגם אז גם התינוק . את הגדול לא הנקתי בכלל בגלל מהלך הלידה . היום הוא בן 7 ובסדר גמור , קטן שבדרך - לא מתכוונת להלחם על הנקה אם לא ילך .
זה החלטה אישית שלי , אני שלמה עם העניין וזה הכח חשוב מבחינתי .
http://www.holdthatpic.com/

כי באיזשהו מקום הנקה זו הקרבה אישית.

גם כשאת אימא - את מקריבה מעצמך.

זה ממש לא קשור לתמ"ל. תמ"ל זה חיים קלים, איך שלא מסתכלים על זה....
פייס: ortal_hori

סופי אני שמחה לשמוע שבסוף נהנית מהבריתה! ושאפו לבעלך!! איך חוצמזה? משתפר?
וקנין יקרה, חלילה לא התכוונתי (ואני מניחה שגם שאר המגיבות) שאם שלא מניקה היא פחות טובה, ממש ממש לא. אלא, שהאופציה של תמל תהיה זמינה תמיד, ואילו להניק אחרי תקופה עם תמל זה לא, וההתחלה של ההנקה, שמשתלבת עם ההתאוששות הכללית מהלידה, ועם הלילות הלבנים והכל, היא קשה. מצד שני, לפחות אצלי, אחרי כשבועיים שלושה קשים ההנקה הפכה להיות מהנה עבורי ועבור ביתי מאד, ולכן אני חושבת ששווה לנסות עוד באמצעות יועצת הנקה, או פשוט לנשוך שפתיים עוד כמה ימים, ורק אז אם לא מצליח לעבור לתמל. כמו שאמרת- אמא רגועה ושמחה זה הכי הכי חשוב. ואם ההנקה מסתדרת, אז כן, יש בה ערך רב מאד והמון יתרונות, היא כמובן לא באמת שווה אם היא מלווה באמא ממורמרת וכאובה.

אני ממש מקווה שאת מרגישה יותר טוב (הרי בכל זאת עברו מספר ימים מההודעה המקורית...)
שמעי, אני הייתי הכי פנאטית להנקה - אמרתי לעצמי ולסביבה שאני אניק ואין מצב שהקטנה שלי תגע בתמ"ל.
אחרי שבועיים של תשישות מטורפת וחוסר שינה ודכאונות קלים, התחלתי לתת תמ"ל. זה הרגיש לי כמו כישלון שלי בתור אמא - איך אני לא מסוגלת לתת לקטנה שלי את מה שהטבע ברא אותי לעשות??? אבל אין ברירה ואנחנו השתננו - אנחנו כבר לא חיים בשבטים כמו בעבר כדי שנראה את המבוגרות עושות את זה ונגדל לתוך זה. אמנם זה טיבעי אבל זה לא טבוע בנו כמו בעבר.
בהתחלה זה היה רק בקבוק בלילה שבעלי נתן או אמא שלי וכך יכלתי לשון מעט בלילות. ואז נתתי מעט יותר בשביל שיהיה לי מלאי שאוב. הפסקתי עם התמ"ל והתחלתי לתת לה מהשאוב ובמקביל להמשיך לשאוב (ככה גם ההורים שלי ובעלי נתנו לקטנה וזה נתן לי עוד חופש ומנוחה)
ראיתי שלא יוצא יותר מדי חלב בשאיבה ומה שהייתי שואבת במהלך היום היה נגמר מהר מדי ומוקדם מדי כך שהייתי משלימה עם תמ"ל לפני הלילה.
עכשיו, אחרי 5 שבועות, אני כבר בקושי שואבת, פעם ביומיים אולי. אנחנו נותנים לה מטרנה וכשיש לי כח אני מחברת אותה לציצי.
קיצר, מה שאני אומרת זה - שזה לא סוף העולם לתת תמ"ל.
כמובן שהכי בריא זה חלב אם וכך גם מצוין על האריזות של התמ"ל. אבל אמא בריאה ומאושרת הרבה יותר חשוב מתינוק שניזון מחלב אם, כי כשאמא בריאה ומאושרת היא מטפלת הכי טוב בתינוק שלה

שוב תודה על כל התמיכה..
ממש מחמם את הלב..
עשיתי קצת חושבים בימים האחרונים והחלטתי שאני לא הולכת לוותר על ההנקה בנתיים..
אז כן, זה קשה, אבל היה לי ברור שהורות זה לא קל.
ואני מאמינה שזה משתלם בסופו של דבר..
אז עדיין קשה, כי היא מאוד לא רגועה, בקושי ישנה רצוף ואוכלת ארוחות ממש ארוכות..
בנוסף אני חושבת שהגזים פה ובגדול..
אבל פשוט החלטתי שאני משחררת קצת את הלחץ, ומקבלת את הקושי באהבה..
ואני ממש מקווה שזה יהיה יותר קל בקרוב..

רציתי לשאול מתי כדאי להתחיל לנסות לעשות סדר יום והשכבה מסודרת?
אני מניחה שעכשיו עוד מוקדם אבל מתי כן?
ומה עושים עם ילדה שלא מוכנה לישון בעריסה? רק על אמא ולפעמים קצת בעגלה?

ווקנין יקרה, אני מסכימה איתך שהבייבי צריך אמא בריאה ושמחה,
אבל זה לא מתנגש עם אמא מניקה!!
כלומר, זה שההנקה קשה (בעיקר בהתחלה) זה לא אומר שהאמא לא בריאה או בדיכאון או משהו כזה. כל אחת ומה שהיא מרגישה.
לעניין שלך - אם הרגשת שזה קשה לך עד כדי כך שזה פוגע בבריאותך או במצב רוח שלך, אם החלטת שאת נותנת תמ"ל והנה את אמא יותר בריאה/מאושרת, אז אחלה. זה כנראה היה הדבר הנכון עבורך ועבור הבייבי שלך!!
זה מאוד אישי וכל מקרה לגופו.
אני יכולה להעיד על עצמי, שבהיריון הראשון, אחרי לידה הנקתי הנקה מלאה עד גיל שנה ו-3 (הבת שלי התנגדה למוצקים ולכן זה נמשך הרבה זמן). בהתחלה זה היה קשה ולא האמנתי שאחזיק מעמד, אבל רק ההתחלה היתה קשה ואח"כ אפילו נהניתי מזה. וגם כשהיה קשה, זה לא היה קשה ברמה שהרגשתי שאין לי מצב רוח או פוגע בי בבריאות.להיפך, זה נתן לי המון סיפוק ברמה הנפשית. הקושי היה שלא ישנתי בלילות, כי התינוקת ינקה כל הלילה והייתי זקוקה ביום לשקט ומה שהקשה אלה בעיקר האנשים והמבקרים, אז דיללתי אותם.
חלילה לשפוט או להגיד שאמא מניקה היא יותר טובה או להיפך.
מסכימה מאה אחוז עם האמירה שהאמא צריכה להיות אמא מחייכת, חיונית ובריאה בנפשה. ושום דבר לא צריך להיעשות בכוח או בניגוד לרצון, או לאינסטיקטים האימהיים שלנו. כל אחת עושה מה שהיא מרגישה שטוב לה ולתינוקה וכל מקרה לגופו.
מה שכן, אמהות טריות שמניקות חשוב שתדענה שההתחלה קשה אבל מהר מאוד זה נהיה קל יותר ואפילו מהנה. חשוב לדעת שהתינוקות בהתחלה יונקים בפרקי זמן קצרים וכל הנקה לוקחת הרבה זמן אבל זה כי התינוקות קטנים, מגיל 3 חודשים זה מסתדר והופך אפילו מהנה! חשוב לדעת את זה לפני שמחליטים להפסיק להניק.
דרך אגב, הנקה היא לא זולה וזה בטח לא שיקול.. יש לקנות - חזיות הנקה, יש משאבת הנקה, בקבוקים, שקיות מיוחדות לאחסון חלב האם השאוב (מי ששואבת), יש כרית הנקה, כורסת הנקה (מי שקונה), משחה לימים הראשונים שיש כאב מקומי, רפידות הנקה, סינר הנקה ואולי שכחתי עוד דברים..

לבנדר ,גברת וקנין וסופי ותמרה מתוקונת ועוד
סופי קודם כל אני שמחה שאת לא ויתרת , תפני ליועצת הנקה בהקדם ,ותזכרי שעם הנקה נכונה זה נעים ,זה כיף ואושר גדול כשהתינוקת שלך ניזונה ממך ,גדלה בזכותך , לראות את העיניים מסתכלות עליך והיד הקטנה מלטפת אותך פשוט ממיס ומדהים ,הטבע פשוט גאון !
גברת וקנין , איזה רשמי זה נשמע :) אני שמחה שאמרת אשר היה על ליבך , את צודקת שהרבה נשים אחרי לידה ראשונה מרגישות שהן נכשלו ושלא עמדו בסטנדרטים של החברה או של עצמן , זה מאוד קשה להגיע שלמה להחלטה שאת לא מניקה וזהו , להתמודד עם הסביבה ,עם אחיות טיפת חלב וכו' קשה מאוד עם ההורמונים של ההתחלה המצפון עובד ללא הפסקה ,אף אמא לא פחות טובה או יותר טובה בגלל אופן האכלה של התינוק ,אף אחד לא יכול לטעון זאת ,ומי שמנסה פשוט מסננים . זה פרט כל כך שולי , אגב לגבי צמחונות וברזל וB12 ,אז אם את אוכלת ביצים ומוצרים חלב אז את עדיין מקבלת B12 וברזל את צריכה לאכול קטניות ודגנים כדי להשלים לך את כל חומצות אמינו נחוצות לך בלי קשר להנקה , בכל מקרה נותנים ברזל לתינוקות ויש מאגרי B12 כמה שנים טובות כך שרוב הסיכויים שיש לך עדיין מספיק .

לבנדר גם המוצרים שציינת רובם אפשר לא לקנות , שקיות להקפה אפשר להזמין מחול במחירים מצחיקים כנל רפידות הנקה (אני אגב משתמשת בבית רק בטטרא בציצי השני ורק אם אני יוצאת החוצה אז שמה רפידות . סינר ,תמיד אפשר להשתמש בטטרה וכל השאר גם לא חובה בכלל -יוצא בכל מקרה הרבה יותר זול

זו הפעם ה-4 שאני מנסה לכתוב לך תגובהההההה
גלקסי מפגר.

סופי, אני בהחלט מסכימה עם הבנות
החודש הראשון באמת גדוש באתגרים, למידה, קשיים והסתגלות.
מבטיחה שאח"כ דברים נכנסים לפרופורציה ונהיה הרבה יותר קל.
הכי חשוב שתזכרי, מה שלא יהיה, ואיך שלא יהיה
מה שלא תחליטי ותעשי - את האמא הטובה ביותר עבור ילדתך

רפידות הנקה אויש איכסה.
גם אצלכן היה ריח כזה מסריח שהרפידה מלאה
עד כדי להקיא?????

אני השתמשתי רק בשבועיים הראשונים. אח"כ ב"ה לא נזל ולא הייתי צריכה.