סיפור הלידה שלי - הריון ולידה

דבר ראשון סליחה לכל התשיעיות

מקווה שהסיפור שלי ייתן לתיקווה לכל היולדות לידה ראשונה, שגם היא יכולה להיות קלה ולא כל לידה ראשונה היא שעות רבות והרבה קשיים (כפי שמפחידים אותנו)

ילדתי בת מדהימה ביום ראשון בדיוק לפני שבועיים וזה סיפורי:
מוצאי שבת החלו כאבים, כיוון שלידה ראשונה לא ידעתי להפריד בין התחלת צירים לצירי בריקסטון ולכן כאבתי מעט והמשכתי שיגרה.
בלי להיות מודעת כל כך החלטתי סוף סוף לסדר את התיק שדחיתי עד עכשו (שבוע 36)
בארבע בבוקר החלו שוב להציק הכאבים, התהפכתי במיטה וניסיתי לישון,
בשבע בבוקר קמתי לעבודה ואחרי שראיתי שהכאבים חזקים החלטתי להעיר את בן זוגי (סיכמנו אחרי שראינו בייבי בום שמותר פעם אחת לנסוע חינם לבית חולים )

אז התחלנו לקחת זמנים, אני חייבת כאן לתאר אייך מרגיש ציר כאחת שחששה שלא אדע להפריד בין ציר רגיל למדומה, אז מצטערת על התיאור אבל ליולדות בפעם הראשונה לי הצירים הרגישו כלחץ מטורף בעצב הזנב, ממש הרגשה של שירותים.
אחרי שמדדנו והצירים היו ברווח של כ8 דק' יצאנו לכיוון בית החולים, הגעתי לבדיקה אחרי שהספקתי לעצור להקיא את נשמתי כאשר אני בפתיחה של 4 ומחיקה מלאה, השעה כבר לקראת 8:30-9:00, כמובן שנכנסתי לחדר הלידה.

בתוכנית לידה המקורית תכננתי לקבל אפידורל כמה שיותר מאוחר שאוכל לאפשר לי תנועה ואפילו חשבתי על מקלחת תמימות של לידה ראשונה. בשלב הזה כל כך כאב לי שהסכמתי לאפידורל
ואוו ההבדל לפני ואחרי הוא עצום, אני באמת ממליצה על השימוש, זה כל כך הקל וגרם לי להנות מהלידה.
קצב ההתקדמות לא ירד ותוך 4 שעות בהן ישבתי עם בן זוגי ופתרנו תשחצים הגעתי לפתיחה מלאה והתחלת לחיצות.
אני מודה שבשלב הזה הרגשתי כאבים אבל שעה של לחיצות הובילו לילדה מדהימה ששוכבת על הבטן שלי.

זהו קיבלתי את האוצר שלי, קוראים לה אלמה.