קרעים בלידה שנייה? - הריון ולידה

ב"ה

אני יכולה לעודד אותך ולומר שאצל הראשון תפרו אותי מכף רגל ועד ראש
בשני 2 תפרים
ובשלישי כלום...................
[URL=http://www.lovetextlive.com]
[URL=http://www.lovetextlive.com]
[URL=http://www.lovetextlive.com]

לי בלידה של נהוראי היו מלא תפרים
הוא ממש קרע אותי (סליחה מראש על הישירות)
הייתה לי החלמה מאד לא פשוטה
הרגשתי זוועה ולא יכולתי לשבת כמו בנאדם אפילו בברית.

בלידה של תהל היה לי קרע אחד.
זה היה נס מבחינתי.
אני זוכרת שאחרי האפידורל שנרגעו הצירים התחלתי לבכות
ולהתפלל שתהיה לי לידה קלה ללא תפרים בידיים מלאות.

המיילדת אמרה לי מראש שמדובר בגנים והיא עוזרת עם השמן בלידה
אבל היא כבר ראתה שהמקום לא גמיש...

לא יודעת כמה העיסוי עוזר
אבל מה שכן לידה שניה בטוח שיהיה הרבה יותר קל.

לידה ראשונה תפרים פנימיים ותפר קטן חיצוני לאסתטיקה -עם אפידורל
לידה שניה ללא קרעים פנימיים ושריטה באותו מקום שנתפר בחוץ ,תפרו שוב לאסתטיקה -ללא אפידורל -יכולה להעיד בזמן הלידה חשבתי שאני רוצה שהמיילדת תעיף את הידיים והתלבטתי עם עצמי , גם לפני הלידה לא הגעתי למסקנה בעניין , אבל קראתי מידע שעדיפה ללא עיסוי בזמן הלידה עצמה ,רק תמיכה בפרינאום , זה גם היה די הגיוני ההסבר שעדיף ללא עיסוי - לרקמה יש יכולת מתיחה מסויימת והאצבע של מיילדת מגדילה את המתח ואז יש יותר סיכוי לקרע ,גם ככה זה תלוי באלסטיות של העור ... בקיצור ,לא יודעת מה להגיד לך , אני אישית לא עשיתי עיסויים לא בלידה ראשונה ולא בשניה .

צר לי לאכזב אותך, אבל לי היו תפרים גם בלידה הרביעית...

אוף. עכשיו ממש הלחצת אותי
ניסיתי הכי לא לחשוב על זה..
אני גם לקראת לידה שניה.

גם אני מהמאכזבות, בהסתייגות מסוימת.
לי בשלושת הלידות היו תפרים. אותה כמות. שלושתם חתך יזום. אני צרה ולא גמישה.
אבל, וכאן ההסתייגות-
ההחלמה הייתה מדהימה בתהומיות בים לידה ללידה- בראשונה כמו שירה לא יכולתי לשבת מעל חודש. חודש וחצי עדיין הרגשתי את התפרים היטב והם הציקו.
בשניה כעבור שבוע כבר שכחתי שהיו תפרים, וגם בתוך השבוע ישבתי כמעט רגיל..
בשלישית כעבור יום לא חשתי כלום.
והיו הרבה תפרים.
המסקנה שלי היא שהעור מתגמש מלידה ללידה וגם אם יש צורך בתפרים עדיין ההחלמה של האיזור מהירה וקלה יותר.

ואני מכירה טוב טוב את הפחד הזה מהתפרים. לא פחדתי מהלידה, פחדתי מהתפרים

חחחחח אחת ויחידה אשכרה מה אנחנו עוברות
מה נשים עוברות כדי להביא חיים לעולם
כל מצב, כל שלב, כמה מדהים שאנחנו דנות על חיתוכי חיץ בקלילות שכזו

שהייתי צעירה יותר ושמעתי שיש חתך חיץ בלידה
פערתי את הפה בתדהמה
חשבתי שזו בדיחה גרועה מדי
שיחתכו לי למטה? במיוחד אני שמתעלפת מבדיקות דם.

אחרי הלידה של נהוראי לא האמנתי שאני שם
אם היו מגלים לי את העתיד הייתי מתעלפת במקום

הפעפוסים האלו פשוט שווים הכל
אין דברים כאלה.

וואי בכל פעם שאני נזכרת בתקופה ההיא אני צוחקת.

אני תמיד נזכרת ברגעים המעצבנים האלו
שבאים מלא מבקרים ליולדות ואין מקום לשבת
אז תמיד אחי הקטן הקרציה הזה חחחחח בא לשבת לידי בזינוק
קופץ על המיטה בכיף שלו כולו מחוייך. ואני עוד שניה קורעת אותו

שירה ואחת ויחידה הרגתי אותי
לחתוך אם מתעכב גדול.
אההה רק המחשבה על זה משגעת אותי. אני לא מפחדת מהלידה (מקסימום אפידורל והחיים יפים)
אבל התפרים....
טוב נשאר רק לקוות שלא יהיו/ החלמה קלה יותר מהפעם הקודמת
בפעם הקודמת לא יכולתי אפילו ללכת לתינוקיה ( רק עם כיסא גלגלים )
אז אם מישהו היה קופץ לי על המיטה הייתי רוצחת אותו. שירה כל הכבוד על הסבלנות

רק המחשבה על התפרים גורמת לי חלחלה
אני מנסה לא לחשוב ולהשאיר הכל לבורא עולם...
בע"ה יהיה טוב וזה לא כאילו יש ברירה נכון?
הרי מה אני אגיד למיילדת? "עזבי לא חשוב תשאירו את הבייבי בפנים"?
עברנו את פרעה נעבור גם את זה...
אנחנו נשים חזקות!