אחד הרגעים.... - הריון ולידה

הוזמנתי לשעה שמונה ונכנסתי בשעה תשע ורבע!
זאת הייתה אחת ההמתנות הארוכות ומורטות עצבים שהיו לי...
כשנכנסו אני ובעלי לחדר החזקתי אצבעות בידיים וברגליים, התפללתי חזק חזק לכל מי ששומע
והדמעות פשוט זלגו, לא הפסיקו לזלוג. בעלי מחזיק לי את היד מצד אחד והטכנאית מרגיעה
מצד שני ואני פשוט לא מצליחה להירגע, מפחדת, לחוצה ומתרגשת ממה שאני הולכת לראות (ולא להבין) בעוד ממש דקה...
ואז הגיע הרגע, היא נכנסת פנימה ואני רואה תמונה בשחור לבן בטלויזיה שמולי.
מה זה אומר? מה את מחפשת? יש שם משהו שאמור להראות כמו דופק?
ואני לוחצת לבעלי את היד חזק חזק, נו שתגיד כבר משהו!
ואז היא מחייכת ואומרת, את רואה את העיגול השחור הגדול? ואני עונה שכן, ואת רואה את היהלום שבפנים? ואני שואלת, איזה יהלום?@!&:! והיא מצביעה עם העכבר ואומרת, זה שכאן!
ואז ראיתי אותו, את הדופק, הוא פעם ככ מהר! זה היה רגע מרגש כ״כ, ושוב פעם בכי, אבל הפעם אלה דמעות של שמחה! אני לא מאמינה, גם את המשוכה הזו עברנו! חיכינו לרגע הזה
שנתיים וחצי- והנה הוא הגיע!

הרגע הזה כ״כ מיוחד ולעומתו כל הדרך הקשה שעברנו מתגמדת.

שולחת לכולן חיזוקים חיוביים ולא לדאוג, לבסוף כל אחת מאיתנו תזכה להיות אמא !

Boten