שבוע טוב!
אני לא יודעת אם מיהי זוכרת אותי....
אבל עד לפני שנה ושבוע השתדלתי להיות פעילה ולחוות איתכן הכל, ולחלוק כשהיה מה לחלוק.
לפני בדיוק שנה ושבוע סבא שלי נפטר.וישבתי בלילה, תוך כדי הנקה וכתבתי הודעה ארוכה, להוציא את כל מה שאני מרגישה ואת כל מה שרציתי שידעו על סבא.אבל...הסוללה בסלולארי נגמרה, ולא הצלחתי לשלוח.
וזה גרם לייאוש ענק.ואז המשיכה שבעה, והייתי כמעט כל הזמן שם.סבתי גרה ממש ליידי, והייתי בחופשת סמסטר...
ואז כמובן שחזרתי ללימודים וכבר לא היה לי זמן לנשום.
לפני חודש ויומיים סבא של בעלי הלך לעולמו. וגם שם השתדלנו לעזור, ונסענו לשבת עד הצפון הרחוק כדי להיות שם עם כולם (כל זה כשבמוצאי שבת היה לי מקווה...). וכל השבת, ובשבוע שאחרי קבלנו ברכות שנזכה לבן זכר ועוד...כמו בכל משפחה מרוקאית טבעית

לאחר שבועיים אמרתי לבעלי שזה מוזר שהמחזור מאחר ושאוי לדודות אם כל הברכות שלהן התקבלו, כי אלו לא התוכניות שלי כרגע...
יומיים למחרת הבדיקה הבייתית הראתה שכנראה כדי לעשות בדיקה יותר רצינית.
ועכשיו... אני בסוף שבוע חמישי

אני לא יודעת אם לצחוק או לבכות....
מתה כבר שתגיע בדיקת האולטרה סאונד, לפחות נראה דופק....
בפעם הקודמת שמשהו כזה קרה עם אמצעי מניעה, זה לא נגמר יפה ככ..
סליחה על כל החפירה הארכיאולוגית... הייתי חייבת לסגור פערים.
לילה טוב לכולן,
מקווה שנחווה ביחד עוד הריון טוב, בריא ושמח. ( עכשיו אני בעיקר לחוצה...)