חייבת נואשות עיצה !!!(ארוווך) - הריון ולידה

שלום לכל היקרות! נואשת לעצותיכן
כל רעיון ופתרון יתקבלו בברכה...

אני נשואה די טריה..
מיד אחרי החתונה נקלטתי מרצון להריון ויש לי ילד מדהים בן שבעה חודשים
קצת אחרי הלידה נקלטתי שוב (על אף ששמרתי) וכעת אני בהריון סוף חודש רביעי!! כן כן
אני ממש לא מפונקת , עובדת מאוד! קשה.. יוצאת ב 05:30 לעבודה וחוזרת אחרה״צ ישר לאסוף את האוצר והביתה.
כשאני מגיעה אני אך ורק איתו! ז״א לא עושה כלום מלבד להעניק לי תשומת לב כיוון שכל היום אני לא רואה אותו ואני חושבת שזמן האיכות הזה חשוב
הוא הולך לישון בסביבות 19:30 ואז אני ניגשת להכין ארוחת ערב לי ולבעלי היקר.
מסיימים לאכול בסביבות 21:00 ואני מתעוררת שוב לאוצר שלי ב4 בבוקר בערך.
אז למה אני כותבת?? כי אני פשוט מותשת!! נפשית בעיקר ...
אני באמת באמת כמו שכתבתי לא נחה לשניה ואחרי שאני מכינה ארוחת ערב כבר אין לי כח לעשות כמעט כלוווום
כך שיוצא שאני מפעילה מכונה אך תולה אותה רק יום למחרת לעיתים
כל היום שישי שלי מוקדש לניקיונות יש איך שאני פוקחת עיניים
ויוצא גם שאני אוגרת קיפול כביסה לשישי כי פשוט מותשת כבר ביומיום בלילה.
מה שעוד גורם לי לדעוך אלו התגובות של בעלי שכאילו לא רואה איזה פליקלקים אני עושה כל יום
ואומר : מה זה??? נהיית מבולגנת ):
כי הוא רגיל שהכל תמיד טיפ-טופ
הצעתי להביא שמרטפית פעם בשבוע ע״מ שאוכל לסדר את הבית אך כמובן נת
קלתי בסירוב מצידו .
כל רעיון שאני מעלה ישר נפסל על הסף ופשוט נמאס לי! הגעתי למצב שאני מדוכדכת רוב הזמן
ואני לרוב המאושרת באדם (בלי יותר מידיי סיבות)
עוד עניין למשל הילד חולה עם חום מקיא ואני מנסה להתמודד ברוגע ולהזכיר אני בהריון סובלת בעצמי! הוא מזמין לי אורחים! לא יודעת מה נכנס בו מממ
אולי אני מוציאה דברים מפרופורציות אבל איפה ההגיון??
כאילו בחודש אחד הכל השתנה לרעה! ואני מרגישה בתוך כאוסססס
תודה לכל מי שהתאמצה וקראה עצם הכתיבה עזרה לי המוווון
אודה לכל רעיון ועיצה