זקוקה לעצה - הריון ולידה

הדירה שעברנו אליה היא ממש דקה מסבתא שלי, בסוף הרחוב.
דודה שלי גרה למעלה ובן דוד שלי מולנו.
מדובר בחלקה משפחתית ששייכת לנו כבר למעלה מ-80 שנה
(אנחנו גרים בדירה של סבי וסבתי ז"ל)

עכשיו מה, כמה שהתלהבנו שהביאו לנו אותה
במיוחד שלא הסכימו להשכיר אותה כמה שנים ככבוד לסבא ז"ל שנפטר שנה שעברה
כמה ששמחנו, השיפוץ שעשו לכבודינו והכבוד שנתנו לנו שבאנו
עכשיו אני מרגישה לא נעים מסבתא שלי.
חששתי מזה נורא, במקום להתרחק כמו שרציתי ולרכוש עצמאות
התקרבנו יותר מדי, יותר יותר מדי.
היא כל דקה באה! כל שניה דופקת בדלת!
זה התחיל בזה שנכנסנו ביום שישי לדירה
כבר בשבת בבוקר 9:00 ואני שומעת מישהו לוחש בחלון
ונהוראי עונה ומדבר איתו כאילו כלום
נבהלתי! ניסיתי להבין אם זה באמת מישהו, ולבסוף שמעתי את סבתא שלי
קוראת שאפתח את הדלת, ומאוחר ואיך אני במיטה
בנות ואני במיטה חצי ישנה!
(מה אם הייתי מתלבשת או יוצאת מהמקלחת?!)
היא נכנסת כאילו כלום, ניגשת לילדים שואלת איפה הבגדים שלהם
היא רוצה לקחת אותם ואני אבוא אח"כ
סבא מחכה לקידוש (אחרי שאמרתי לה פעמיים שאנחנו אוכלים אצל אמא).

אח"כ שאכלנו אצל אמא שלי, חזרנו הביתה וישר ידעתי שמישהו היה פה
שאלתי אותה האם היא הגיעה לביקור מבלי שידעתי?
ומאיפה בכלל יש לה מפתח?
והיא: כן, באתי לבקר את הדודה ונכנסתי לראות אם סידרו את הנזילה (חרטה).
הפיוז עלה לי לראש, אמרתי לה באיפוק יתר שבפעם הבאה תודיע לי
שלא מקובל עליי שנכנסים לי הביתה ככה כאילו כלום.
כמובן שהיא לא מקשיבה
שמה פס!

אתמול בערב דיברנו בטל', היא שאלה מה שלום הילד
תוך כדי שיחה התנתקה השיחה, שחזרתי אליה סבא אמר "היא יצאה אלייך"
והיא בכיף שלה דופקת בדלת 22:00 בלילה!
ומתחקרת אותי מה הספקתי, פותחת ארונות ומחלקת הוראות
שימי פה נייר, תרפדי את הארונות, ולמה זה בדרך?!