וואו וואו... סיפורים ממש מרגשים..
אני כרגיל מתעוררת לי בשבת בבוקר ב-6, לא מצליחה לישון מאז שאני בהיריון. אז עשיתן לי בוקר מהנה :)
אשתף גם..
אני את בעלי למעשה הכרתי בכיתה א'. למדנו תמיד באותה כיתה/שכבה, וגרנו באותה שכונה. היו לנו המון חברים משותפים ויצאנו הרבה ביחד, אבל לא היה שומדבר רומנטי.
בכיתה י"א הוא התחיל לחזר אחריי, אבל בהתחלה לא הייתי בעניין.
כשהכרתי אותו יותר לעומק, מייד התאהבתי. לא הרגשתי ככה מעולם, ולעולם לא אשכח את ההרגשה המטורפת הזו.
התחלנו לצאת... הכי לא רציני שיש.. מי חשב שזה יגיע לחתונה.
התגייסנו, טיילנו, למדנו... ופתאום קלטנו שאנחנו כמעט עשור ביחד.
ההורים כבר השתגעווו.. רצו נכדים.
בגיל 25 הוא הציע, ואפילו שידעתי שזה יגיע וכבר דיברנו על איך ומתי תהיה החתונה, עדיין הופתעתי בטירוף.
התחתנו במאי שנה שעברה. היום המאושר בחיינו. אני רוסיה והוא מרוקאי, כך שהיה שמח ומדהים! ההורים שלי רקדו בחינה כמו מטורפים...
לא חשבנו על ילדים בכלל כי רצינו עוד זמן ביחד רק שנינו... אבל אלוהים רצה משהו אחר. יום בהיר אחד פשוט הפסיקו לייצר את הגלולות שאני לוקחת. בזמן שחשבתי מה לעשות וחיפשתי זמן ללכת לרופא כדי להוציא מרשם למשהו אחר, הבנתי שאני כבר בהיריון. הרגע הזה ששני הפסים מופיעים, כל כך מהר, בלי להתבלבל... בלתי נשכח.
סופ"ש נעים ומאושר בנות!
