-
אני חושבת שזה ממש לעניין!!
אין עניין להתיש את עצמך ככה, אם את הולכת לעבודה ולא מתפקדת זה ממש מיותר ומתסכל אותך ואת המעסיק.
אני גם תכננתי לקחת מחלה בסוף תשיעי אבל בסוף הוציאו אותי לשמירה..
לפי דעתי אל תתלבטי בכלל.. תקחי ותנוחי..
שיהיה בהצלחה ובקרוב.
-
סופי,תודה על התגובה והעידוד.
את המעסיק זה ממש לא מעצבן. כשאני בעבודה אני לא עושה לעצמי שום הנחות ועובדת על הצד הטוב ביותר כך שהמעסיק שלי, מעסיקה יותר נכון, בכלל לא מרגישה מה עובר עלי. כולם אומרים לי שאני לא נראית בתשיעי בכלל. כלפי חוץ אני מחייכת, משקיעה בבגדים, איפור וכו.. אבל זה רק כלפי חוץ..
וכשאני מגיעה הבייתה אחרי שנתתי את כל כולי בעבודה,
אני סחוטה מעייפות ולא נשארות לי שום אנרגיות לא לילדה ולא לעצמי.
להגיד לרופא מנוחה? זה יהיה מקובל עליו?
-
וואו.. כל הכבוד לך!!
אני בערך מאמצע שביעי כבר הייתי בקושי בחצי כוח..
אבל זה גם היה כי ממש לא התחשבו בי ונתנו לי עבודות שלא התאימו למצבי..
(הייתי עובדת בחנות ובמקום לשים אותי קופה כל הזמן נתנו לי להוציא ולסדר סחורה..)
רוב הרופאים היום לא שואלים יותר מידי שאלות..
אם יש ל ימי מחלה לנצל הוא ייתן לך לפי דעתי..
אם לא הוא, אז הרופא משפחה..
אבל אין סיבה שלא..
-
יקירתי, מה השאלה בכלל?
לא לעניין? אז שיעבדו עד הלחיצות מצידי.
אני באה בגישה הפוכה לגמרי,
אם אישה בהריון חווה שינוי גופני, נפשי ופיזיאולוגי כל כך קיצוני
בחילות, הקאות, סחרחורות, צרבות, בצקות, כאבים, נדודי שינה ועוד ועוד...
ובכל זאת מגיעה מדי יום לעבודה -
לא מגיע לה שבוע, שבועיים, אפילו חודש לנוח לפני הלידה?
אני חושבת שצריך להוריד בפני נשים עובדות בהריון את הכובע על 9 חודשים
ולפרגן להם ולו במעט, במנוחה והתכוננות לקראת הלידה.
זה לא אמיתי שהמדינה הזו לא יודעת לפרגן כשזקוקים ונצרכים לה
נראה את השרים שלנו נגשים לעבודה (ולא, לא לחמם כסא בכנסת) בחודש תשיעי
שהגב, הרגליים, הראש, הבצקות, חוסר השינה - שום דבר לא מקל על אישה הרה שעברה 9 חודשים נכבדים.
מה עם איזו חוק שמשבוע 37 אפשר לפרוש לנוח?
עד כדי כך מסובך?
שתדעי לך שאמא שלי עם צירים הלכה לעבודה (היא לא ידעה שאלו צירים)
ובלידה האחרונה גם הייתה לה ירידת מים בעבודה
ושמעתי על זה לא מעט.
לדעתי זו מציאות עגומה אם נשים צריכות עד הדקה ה-90 לסחוב.
אני חושבת שמן הראוי שתנוחי, תתחזקי, תפרדי יפה לשלום
מגיע לך. עבדת קשה, עבדת כמו גדולה, הגיע הזמן להתכונן לרגע המיוחל
-
אני גם הפסקתי בשבוע 38.
את בלודש תשיעי וזה מאודדדד מכובד
שיקפצו כל הפלצניות האלה
את תעשי מה שאת יכולה ומרגישה!!!!
תלכי לרופא תתלונני על כאבי גב אין סיבה שלא יתנו לך את ממממש בקו הסיום
-
תודה בנות יקרות!!
הייתי אצל הרופא, אמרתי את האמת שאני רוצה מנוחה והוא נתן לי עד יום ה' כולל ואמר שזה מה שמותר לו כי אין בעיה אחרת ואם ארצה עוד אאריך אצל רופאת המשפחה כי אצלו כבר אין לי תורים זה שלב שלא צריך כבר אולטרא סאונד רק מוניטור בעוד שבועיים.
אני צריכה להתקשר למנהלת שלי (לא נעים SMS נכון?!) ואגיד את האמת שהרופא נתן לי מנוחה.
***סופי, שתדעי שעד היום הגעתי לעבודה בהתמדה והשתדלתי עד הסוף אבל עכשיו כבר די!! הגעתי לשלב שלא בא לי!חוצפנים אצליך בעבודה שלא התחשבו!