חייבת לפרוק. אין לי כוח. - הריון ולידה

טוב. אז היום אחרי חצי שנה של מקרים עם חמותי והמשפחה של בעלי (מקרים באצת חמורים) החלטתי להכין היום משלוח מנותת. לשים את זה מאחורה. וללכת להגיד חג שמח.

הגענו לשם וכשהיא הבינה שלא נישאר לארוחת ערב (סתם תירוץ) ושאני לא רוצה לפתוח דברים שהיו בשלב הזה... היא החליטה שלא באנו בלב שלם ולמה באנו ושניקח את המשלוח מנות שלנו ונלך... זה נגרר לריב נוראי. שוב. היא זרקה את המשלוח שהכנתי. היא דיברה לא יפנה. המציאה עלינו דברים ואמרה שתפתח להעלי תלונה במשטרה.
הייתי צריכ לאגור כלכך הרבה כוחות נפשיים כדי לעשות את הצעד הזה וללכת היום וזה מה שקיבלנו.

הלכנו.
היא לא שפויה.
אני עם זה גמרתי.
לא רוצה איץה שום קשר. לא אוצה אןתה בחיים שלי ולא רוצה טפילי לשמוע יליה. שתטפל במחלת נפש שלה.
באמת שניסיתי.

כאילו שזה לא מספיק - יש לי כבר כמה ימים עאבים בבטן. פעם בצד ימין פעם בצד שמאל. ממש כמו כאבי מחזור.

וכבר נימאס לי מהתמיכה. ומהכל. 2 בבוקר 2 בערב. די.

ניגמרים לי הכוחות.

כמה אדם יכול לשאת עליו?

הכל כואב לי.

ליטלילי