אני מזה מבינה אתכן את כולכן!!! וגם שמחה לדעת שאני לא היחידה שחווה כאלה עצבים

התסכול גובר עליי... אני לא שולטת בזה.. בין ההמתנה לבטא להתחלת הזריקות אני צריכה את הלבד שלי..
אני נשברת במיוחד ששואלים שאלות כמו "מה עם ילדים?" נו מה אני מחכה להזמנה מהאיביי.. מה מה עם ילדים?????? כאילו זה תלוי בי..
אז אני נמנעת ממפגשים ומשתדלת לא ללכת למקומות שאנשים ישאלו שם שאלות מיותרות..באמת..
אגב, אנחנו לא סיפרנו ליותר מידי אנשים רק להורים שלי ולחברה שלי שעברה כמוני את התהליך..
יהיה בסדר העיקר שיש לנו כאן אחת את השניה!!!

אפרסקית